נוה נ' שטייף ואח'

הרקע לתביעה

1.עורך דין אפי נוה, התובע בתביעה דנן (להלן – נוה), נחשב בזמנו לדמות החזקה והמשפיעה בקרב ציבור עורכי הדין בישראל. בין השנים 2019-2015 כיהן נוה בתפקיד יושב ראש לשכת עורכי הדין. בחודש יוני בשנת 2017 נבחר נוה על ידי לשכת עורכי הדין כאחד מנציגיה בוועדה לבחירת שופטים. נוה ניהל את לשכת עורכי הדין ביד רמה. אולם לצד ההערכה לה זכה על פעילותו הציבורית, התנהלותו עוררה לא מעט ביקורת בקרב מתנגדיו.

2.ביום 25.12.2018 הוגש נגד נוה כתב אישום בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. כתב האישום הוגש מאחר שסייע לבת זוגו לצאת מישראל משערי הביקורת בנתב"ג מבלי להציג את דרכונה, ובדומה לכך גם בחזרתם ארצה (להלן – פרשת נתב"ג). עם הגשת כתב האישום הודיע נוה על פרישתו מהוועדה למינוי שופטים.

פרשה נוספת שנקשרה לנוה עסקה בקשרים מיניים שניהל עם מתמחות. פרשה זו ריחפה מעל נוה עוד בטרם התרחשו האירועים נשוא התביעה דנן. הנתבעת 1 (להלן – שטייף), עיתונאית שחרטה על דגלה את המלחמה בשחיתות ציבורית ובניצול מיני של נשים, החלה לחקור בעניין. בהמשך לכך נוצר קשר בינה לבין גב' חני נוה (להלן – חני), מי שהייתה רעייתו של נוה באותם ימים.

3.בנסיבות שונות שעליהן אעמוד במסגרת פסק הדין, הגיעו מספר מכשירי טלפון ניידים שהיו בעבר בשימושו של מר נוה לידי צד שלישי – מר יולי רוזנברג (להלן – יולי). יולי חדר לתוכנם של המכשירים והפיק מידע שהיה אצור בהם. המידע נמסר לשטייף. מאחר ששטייף סברה כי מדובר במידע בעל ערך חדשותי וציבורי, היא הביאה את הדברים לידיעת הנתבעים האחרים, במטרה לשדר תכנית תחקירים-חדשותית בתחנת הרדיו "גלי צה"ל" בעניינו של נוה. בעקבות התערבות גורמים משפטיים נפתחה חקירה משטרתית.

המידע נמסר ליחידה החוקרת ושידורה של תכנית התחקירים הוקפא. המידע שהופק מהטלפונים הוביל לחקירה פלילית בפרשה שכונתה "מין תמורת מינוי". נוה נחשד כי ניצל את תפקידו ומעמדו הציבורי לקידום עניינן של נשים שעמן היה במערכות יחסים, ובמיוחד בעניין מועמדותה של השופטת לשעבר אתי כרייף (להלן – כרייף). ביום 16.1.2019 עם פרוץ החקירה הגלויה והסרה חלקית של צו איסור הפרסום, שודר משדר מיוחד בגלי צה"ל בעניינו של נוה.

4.בחודש דצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות כי תשקול להעמיד לדין את נוה בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואת כרייף בעבירות של מתן שוחד והשמדת ראיה, בכפוף לשימוע. לאחר השימועים שנערכו, החליט המשנה לפרקליט המדינה במרץ 2021 שלא להגיש כתב אישום נגד נוה בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. ההחלטה התבססה על קושי ראייתי להוכיח שמערכת היחסים האינטימית קוימה במטרה שנוה יפעל למינויה של כרייף לשיפוט, וכן בשל סוגיית ההגינות הקשורה לאופן השגת הראיות, שהופקו תוך פגיעה קשה בפרטיותו של נוה. גם בעניינה של כרייף התקבלה החלטה דומה, והיא פרשה מכס השיפוט.

5.לטענתו של נוה בתביעה דנן, שטייף נטלה את מכשירי הטלפון הסלולריים שלו באופן בלתי חוקי, ללא רשותו וללא ידיעתו. שטייף ידעה שמדובר במכשירים אישיים של נוה. למרות זאת, היא גרמה לפריצתם של מכשירי הטלפון הסלולריים, תוך הסתייעות ב"מומחי אבטחה". שטייף עיינה בתוכן שהופק מתוך מכשירי הטלפון הסלולריים, תוך פגיעה חמורה בפרטיותו של נוה. לאחר מכן, הובא המידע לפני הנתבעים האחרים: נתבע 2 – רזי ברקאי (להלן – ברקאי), מי שהגיש את תכנית האקטואליה "מה בוער" בגלי צה"ל; נתבעת 3 - נורית קנטי (להלן – קנטי) העורכת הראשית של התכנית "מה בוער"; נתבעת 4 – אילאיל שחר (להלן – שחר) מנהלת מחלקת האקטואליה בגלי צה"ל; נתבע 5 – שמעון אלקבץ (להלן - אלקבץ) מפקד גלי צה"ל והעורך הראשי של נתבעת 6 – היא תחנת גלי צה"ל (להלן - גלי צה"ל).

6.חלקים מתוך המידע נחשפו באמצעי תקשורת שונים, לרבות בשידור בתחנת הרדיו גלי צה"ל. הנתבעים שידרו "משדר מיוחד" בעניינו של נוה. במסגרת זו פורסמו איומים והבטחות לפרסם מידע נוסף. אין מדובר בפגיעה בפרטיות שאירעה בטעות, אלא מעשה מכוון של פריצה למכשירים סלולריים של נוה ונבירה במידע פרטי ואישי של אדם.

כתוצאה מאלה נגרמו לנוה נזקים בהיקף של מיליוני שקלים: חלקם בגין נזק ממוני למקור פרנסתו, חלקם בגין פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב וחלקם בגין כאב וסבל שנגרמו לו. בגין נזקים אלה עתר נוה בתביעה דנן לחייב את הנתבעים בפיצוי בסך של למעלה מ-7 מיליון ₪ מכוח העילות הבאות: פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע, התרשלות וכן הפרת חובות חקוקות.

עיקר טענות התובע