ת"א 45677-12-15 עמותת "אור הרמ"א" נ' עיריית אלעד ואח'

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני נגד הנחת מבנה יביל במגרש D74 ברח' רש"י 5 באלעד, אשר לטענת המבקשת הוקצה לה ע"י המשיבה (להלן: העיריה).

העיריה מאשרת כי היא הניחה את המבנה היביל, שנועד לשימושם של שני מוסדות חינוך הממוקמים במגרש סמוך, על מגרש D74, וזאת לאחר שמבנה זה פונה ממגרש אחר ובהתאם לבקשת היתר שהוגשה. העיריה חולקת על זכותה של המבקשת במגרש D74, כולו או חלקו, וטוענת כי הליך ההקצאה לא הושלם ועל כן פקע ובטל מן העולם, לפני מספר שנים.

מעיון במסמכים שהוצגו ע"י הצדדים בדיון שהתקיים, עולה כי בשנת 2011 החליטה העיריה במועצתה להקצות את המגרש D74 לשלוש עמותות המפעילות בתי כנסת, והמבקשת ביניהן, כאשר נאמר למבקשת במפורש, במכתב מראש העיר שנשלח אליה ביום 1.6.11, כי הוחלט לאשר את בקשתה ולאפשר לה להקים בית כנסת בגג שמעל בית כנסת במגרש D74. משמע, מלכתחילה הוקצה לעמותה חלק מסויים ומוגדר של השימוש במגרש, ולא המגרש בשלמותו, כנטען בבקשה.

יתר על כן, נמסר למבקשת כי ההקצאה מותנית באישור שר הפנים ובכך שייחתמו הסכמי פיתוח ורשות עם העיריה, והבקשה בצירוף ההסכמים והחלטת מועצת העיריה תועבר לאישור השר.

כן הודע במפורש למבקשת, כי "החלטת המועצה תפקע אם תוך שלושה חודשים לא תחתום העמותה על הסכם, ואם לא יושלמו כל המסמכים החסרים, אם לא הושלמו עד כה".

אין חולק, כי הסכמי פיתוח ורשות בין המבקשת לעיריה לא נחתמו מאז ועד היום. משכך, פקעה החלטת ההקצאה.

המבקשת טוענת, כי הסיבה שלא נחתמו ההסכמים הנדרשים היא שהעיריה דרשה כי כל שלוש העמותות יחתמו במשותף על ההסכמים, והדבר לא הסתייע מסיבות כאלה ואחרות. ברם, הדרך לתקוף את אי חתימת ההסכם עם המבקשת בהתאם להחלטת ההקצאה היתה להגיש עתירה מנהלית נגד העיריה במועד בו היתה ההקצאה בתוקף, ככל שסברה המבקשת כי העיריה מסרבת שלא כדין לחתום עמה ו/או עם העמותות האחרות על הסכם פיתוח, ולא להמתין בחיבוק ידיים עד לפקיעת ההקצאה ולהמשיך לנהוג כאילו היא שרירה וקיימת, ובמקרה דנן – תוך הטעיית בית המשפט בהגשת הבקשה בה נטען כי המגרש הוקצה למבקשת.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.