ת"א 45625-05-12 עזרא נ' קמזון ביטון יזמות בניה בע"מ ואח'

עניינה של החלטה זו הוא בקשת הנתבעים מיום 1.3.2015 לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בהתאם להוראות תקנה 519 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. תגובת התובע הוגשה ביום 23.3.2015 (מאחר שעמוד אחד היה חסר, הוגשה שנית ביום 14.4.2015). הנתבעים הורשו להשיב עד יום 30.3.2015, אך נראה שוויתרו על כך.

א.רקע ועיקרי העובדות הרלוונטיות

2.בכתב התביעה שהגיש התובע, אברהם עזרא, ביום 23.5.2015 תבע הוא מהנתבעים סכום של 651,500 ₪.

נקדים ונעיר, כי מקריאת כתב התביעה עלה קושי להבין את הרקע העובדתי במלואו. מכל מקום, על-פי הנטען בו, בתחילת שנת 2009 הגיעו אליו שלושה אנשים, שמעון ביטון, גדעון יעל והנתבע 3 (תומר קמזון קליין) והציגו את ביטון ואת הנתבע 3 כשותפים בנתבעת 1, חברת קמזון ביטון יזמות בע"מ. עוד נטען, כי בתחילה פרעו הנתבע 3 וביטון המחאות עבור גדעון יעל בסכום של כ-40,000 ₪ (יוער, כי לא ברור הקשר בין ההמחאות לעובדות שפורטו). לכתב התביעה צורפה דוגמה אחת של המחאה, על סך של 128,000 ₪, המשוכה מחשבון הנתבעת 1, שהמוטב הוא התובע.

עוד טען התובע, כי מאוחר יותר התעניין ביטון באפשרות של שילוב התובע בעבודות חפירה במגרש בהרצליה בבעלות הנתבע 3 ואמו, הנתבעת 4 (דליה קמזון קליין). על-פי הנטען, בין התובע לבין הנתבעים התנהל משא ומתן בעניין עבודות החפירה שבסופו סוכם שהתובע ירכוש בנכס שיבנה במגרש דירת שלושה חדרים בסכום מופחת של 1,000,000 ₪ וזאת בשל חובות הנתבעים כלפי התובע בשל העבודות שיבצע. עוד טען התובע, שהתובעים הציגו תכניות בניה, אישורים על תשלומי אגרות וכדומה ובקשות להיתרי בניה וכן חוות-דעת שמאי (יוער, כי הגם שנטען שמסמכים אלו צורפו אל כתב התביעה, צורפו רק חוות-דעת שמאי והבקשה להיתר בניה). עוד טען התובע כי "ובו בעת הוזרמו כ-400,000 ₪ לחברה" הנתבעת 1 (אך לא נאמר, מי "הזרים"). מכל מקום נטען, כי במהלך שנת 2010 נקלעה הנתבעת 1 לקשיים כלכליים, שבעקבותיהם הופסקה פעילותה. אז הקים הנתבע 3 את הנתבעת 2 (עולם הצבע והגבס בע"מ). עוד טען התובע, כי בקשתו לתעד את "הדברים" על הכתב, נתקלה בקשתו בתגובה אשר "דורשת ממנו סבלנות" (לא נאמר מה ביקש להעלות על הכתב או מצד מי הייתה תגובה זו).

לנוכח כל האמור, טען התובע כי על הנתבע 3 לפרוע את סכום ההמחאות שנתן ולא כובדו (כל זאת מבלי לפרט באלו המחאות מדובר ובאיזה סכום). כן טען התובע, כי הנתבעת 2 והנתבע 3 הם צד להסכם בין הנתבעים 1 ו-4 לבין התובע (לא פורט איזה הסכם). בהמשך טען התובע מדוע לטענתו, יש להטיל את החבות לחובות הנתבע 3 על כל אחד מהנתבעים (בהקשר זה יוער, כי הנתבע 5, יצחק קליין, הוא אביו של הנתבע 3 ובעלה של הנתבעת 4), לרבות טענות שונות בדבר הצורך בהרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעות 1 ו-2 לבין הנתבע 3 ועוד כיוצא באלו טענות.

לסיכום טען התובע, כי נזקיו מסתכמים בסך של 551,500 ₪ המהווה את סכומי ההמחאות שהנתבעות מסרו לו וכן נזקים שונים נוספים שאותם העריך בסך של 100,000 ₪.

במקביל להגשת התביעה עתר התובע להטלת עיקולים על נכסי הנתבעים, אך בקשתו זו נדחתה בהחלטת הרשם מאותו יום.

3.ביום 25.6.2012 הגישו הנתבעים כתב הגנה ובקשה לדחיית התביעה על הסף. עיקרי טענות הנתבעים היו כי כתב התביעה הוא "גיבוב של שקרים ואינו אלא טורדני". שכן לטענתם, לא היה להם כל קשר עסקי או אחר עם התובע, הם אינם מכירים אותו ולדבריהם, "מבירור קצר שנעשה לאחר הגשת התביעה התגלו לנתבעים פרטים על פיהם התובע ביחד עם אחרים קשרו קשר על מנת להוציא מהנתבעים כספים בדרכי מרמה והונאה". כן טענו כי נגד התובע ואחרים המוזכרים בתביעה אף הוגשו תלונות למשטרה ומתנהלות נגדם תביעות משפטיות. מכל מקום טענו הנתבעים, כי איש מהם לא קיבל מהתובע כל שירות מכל סוג שהוא וכי הוא כלל לא ביצע עבורם עבודה כלשהי. הנתבעים אף הזכירו הליכים נוספים שעניינם נכסים שלטענתם היו בבעלותם ונמכרו באמצעות "שרלטנים" כלשהם, שעל-פי הנטען, גזלו את כספיהם ובעניין זה מתנהלות עתה, כך לטענתם, תביעות בבית משפט זה. כן טענו הנתבעים, כי המחאות שלהם נגנבו וזויפו ועתה עליהם להתמודד עם איומים ותביעות מצד גורמים שלידיהם התגלגלו אותן המחאות. כך טענו הנתבעים גם בעניין ההמחאה המצויה ברשות התובע, שצילומה צורף כאמור, אל כתב התביעה.