ת"א 45615-05-11 ק. נ' ברכה ואח'

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים על סך של 469,035₪, להחזר כספים שמסר לנתבע 1 לצורך השקעתם, בטענה כי רומה על ידי הנתבעים.

לאחר הגשת התביעה, נפטרו הנתבעים 2 ו-3, ולפיכך התביעה התבררה רק נגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").

טענות התובע

התובע הינו קשיש שבמועד הגשת התביעה היה בן 77, אשר קיבל סכומי כסף בירושה ונוצל על ידי הנתבע תוך עושק ומרמה.

הנתבע הציג את עצמו בפני התובע כבעל אסטרטגיה עסקית בשוק המט"ח וכמומחה בהשקעת כספים. הוא הבטיח לתובע כי כספו יניב פרי ואף יוכפל.

ביום 18/05/07 התקשר הנתבע עם התובע בהסכם לניהול תיקים, שבו נקבע כי סכום ההשקעה ההתחלתי יעמוד על 100,000₪ וכי תיק ההשקעות יישא תשואה חודשית ממוצעת של 2%-3% על ידי ביצוע מסחר במט"ח בהסתמך על אסטרטגיית השקעות בלעדית של הנתבע. בהסכם בין הצדדים נקבע כי התובע רשאי למשוך את כספו אחת לחודש.

ביום 21/05/07 מסר התובע המחאה על סך 200,000₪ לפקודת הנתבע 2, וזאת לבקשת הנתבע.

ביום 04/05/09 הוחזרה לתובע קרן ההשקעה והוא קיבל המחאה על סך 236,260₪ המשוך מחשבונה של חברת "דלוון אנטרפרייז בע"מ" (להלן: "דלוון"). על ההמחאה נרשם כי ניתנה לפקודת חברת "אינטרספט פילוח שווקים בע"מ" (להלן: "אינטרספט") ואשר הוסבה על ידה. בדיקה ברשם החברות הראתה כי בעלי מניותיה של חברת "אינטרספט" הינם הנתבעים 1 ו-2.

לאור המצג שהוצג על ידי הנתבעים, הם רכשו את אמונו של התובע שהאמין כי יקבל גם בעתיד תשואות בשיעורים הנקובים בהסכם ההשקעות. כך, ביום 25/05/09 משך התובע המחאה נוספת על סך 850,000₪ לפקודת "ISIG LTD" על פי דרישת הנתבע, שהנפיק לתובע קבלה בתמורה להמחאה.