עמר ואח' נ' ברזילאי ואח'

 לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבעת 6 (להלן: "הנתבעת"), מחמת העדר יריבות ומחמת העדר עילה.

1.עסקינן, בתביעה לצו מניעה קבוע במקרקעין לפיו ימנע הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מביצוע כל עבודה או שימוש במקרקעין בגוש 20038 חלקה 95, 97, 99 הידועים כשטח ביעוד "מרכז אזרחי" ואשר עלולים לפגוע בחלקה 101 במושב חבר, בה מצוי ביתם של התובעים.

2.על פי הנטען, הנתבע ביקש ביום 8.12.16 לקבוע עובדות במקרקעין דנן, ולהתחיל בבניה בהם, שכן לטענתו רכש אותם.

3.לטענת התובעים, הנתבע לא הציג לפניהם אישורים על הרכישה הנטענת, אלא אך תשריט, שאין עליו סימון של השטח שרכש, וכי המדובר בפלישה שלו לשטחים ציבוריים.

4.התובעים מבקשים למנוע מהנתבע לבצע כל עבודות בניה ו/או שימוש במקרקעין הידועים כשטח ביעוד "מרכז אזרחי", שתכליתם לפגוע בזכויותיהם הקנייניות.

הבקשה

5.הנתבעת טוענת, כי אין בידי התובע תשתית עובדתית כלשהי המקימה עילת תביעה כנגדם, או המלמדת על יריבות ביניהם. לטענתם, היא אינה מוזכרת בכתב התביעה ואף לא מבוקש כלפיה כל סעד. על כן, גם באם התובעים יוכיחו את העובדות הכלולות בכתב התביעה, אין להם עילת תביעה כנגד הנתבעת. לטענת הנתבעת, אין בהיותה בעלים של 93% ממקרקעי מדינת ישראל, כדי להפוך אותה לצד רלוונטי לכל הליך שעוסק בסכסוך במקרקעין. לבסוף, טענה, כי עסקינן בסכסוך שכנים קלאסי שאין כל מקום לגרור לתוכו גורמים נוספים, תוך בזבוז זמן ומשאבים שלא לצורך. ולכן יש לדחות את התביעה נגדה על הסף.

התגובה

6.התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, כתב התביעה מצביע על עילה כנגד הנתבעת, בין היתר מכוח ההסכם עם הנתבע. הנתבעת אחראית, מכוח החוק, על המקרקעין שבמחלוקת והיא מוסמכת לנהל תביעה בקשר למקרקעין, במיוחד כשמדובר בחריגה מהסכם שנחתם בינה לבין הנתבע, שהחל בבניה בלתי חוקית במקרקעין שבמחלוקת, כתוצאה מהבנתו השגויה של ההסכם. בנוסף, מתגובת הנתבעת עולה, כי בהסכם בין הצדדים לא נכלל כל תשריט, משכך, צירוף הנתבעת הכרחי , שכן בידיה מידע שיש בו כדי להבהיר את הזכויות במקרקעין מושא התביעה.

דיון והכרעה

7.הלכה פסוקה היא, כי לא בנקל יסלק בית המשפט תביעה על הסף, "ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו" (בר"ע 59/81 ארדיטי נ' עזבון ארדיטי פד"י ל"ה (2) 811 ), פן תיפגע זכותו של בעל הדין שהוכרה כזכות חוקתית מהמעלה הראשונה (ראו: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב – יפו, פ"ד מ (2) 669, 672-671; ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב (פורסם ביום 20.12.05); `ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577, 631). ועדיף תמיד להכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ת"א 41642-01-12 מאור ואח' נ' אמישראגז - גז טבעי בע"מ ואח' (פורסם ביום 7.1.14).