ת"א 45564-10-10 ג' נ' ג' ואח'

האם האירוע נשוא תיק זה נגרם עקב תאונת דרכים, זו השאלה הטעונה דיון והכרעה.

1.תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע, כבן 32 שנים, נפגע בתאונה ביום 06.06.10.

המחלוקת היא הן לעניין החבות והן לעניין שיעור הפיצויים.

גרסת התובע לתאונה

2.וכך נכתב בתצהירו של התובע מיום 17.11.10.

"ביום 6.6.2010 עבדתי באתר ביהוד וביצעתי הריסה בהתאם לעבודה שקיבלתי מחברת אי בגבהים ביהוד.

ההריסה בוצעה על ידי באגר גלגלים מ.ר. 15-420-39 אשר בבעלותו של מר ש' ג' ש' ג' (להלן: 'הבאגר' ולהלן: 'הנהג' בהתאמה) ואשר היה מבוטח בחברת הפניקס חברה לביטוח בע"מ...

בזמן ביצוע ההריסה בפועל הבאגר הוריד שתי ג'קים בצד לתמיכה ואני עמדתי בצד ימין של הבאגר בחלקו האחורי של הבאגר שהיה הפוך בזמן ביצוע העבודה כך שהחלק האחורי היה מופנה לכיוון ביצוע ההריסה, הסכין הייתה מאחורה והכף ביצעה את ההריסה ונשענתי על הגלגל על מנת לפקח על ההריסה.

לפתע בעת שכף ההריסה החלה להרוס את המבנה הבאגר זז והפיסטון [במקור נכתב פסיטון-מ.ב.] תפס לי את הרגל חשתי בכאבי תופת ונפלתי על הרצפה.

ברצוני לציין שלמעשה הייתי על סף אובדן ההכרה לאחר התאונה כך שעד שאושפזתי בבית החולים לא יכולתי להתקשר עם הסובבים אותי ולא דיברתי כלל עם הצוות הרפואי ולא עם צוות המד"א.

לאחר שהחלמתי מהתאונה נודע לי כי הקהל אשר הגיע למקום נוכח המהומה שנוצרה סביבי מסרו לאנשי הצוות הרפואי שככל הנראה נפגעתי מאבן שנפלה מההריסה, אך כאמור מדובר בשמועות בלבד ולמעשה ישנו מספר מועט של אנשים אשר ראו את התאונה בפועל".

בשלב מאוחר יותר ביקש ב"כ התובע לתקן את מספר הרישוי של הבאגר בכתב התביעה וכתב התביעה תוקן בהחלטה מיום 13.06.11.

הרישומים הרפואיים כמאיינים את גרסת התובע