ת"א 45543-02-12 דוד ואח' נ' אהרונוביץ'

התביעה יסודה בנזקי רטיבות בדירת התובעים

ההליך

1.התובעים והנתבעת מתגוררים באותו בניין מגורים. מדובר בבניין בין שתי קומות; דירת הנתבעת מצויה מעל לדירת התובעים. התביעה הוגשה תחילה נגד צבי אהרונוביץ' ז"ל ("הנתבע"), אך ביום 28.02.14 נפטר למרבית הצער הנתבע, ובהסכמת הנתבעת תוקן כתב התביעה והנתבעת (בתו) באה תחתיו ("הנתבעת", עמ' 25 לפרוטוקול מיום 22.05.14). לשם הנוחיות, ומאחר ומרבית ההליך התנהל טרם פטירת הנתבע שגם העיד, אתייחס להלן לנתבע או לנתבעת, הכל לפי הקשר הדברים.

2.בכתב התביעה טענו התובעים כי מזה מספר שנים קיימת בדירתם רטיבות שיסודה בנזילות מים מדירת הנתבע, כי כל פניותיהם לנתבע שיעשה לתיקון הליקויים שגורמים לנזילות לא נענו, ועקב כך נגרמו לדירה נזקים קשים, ואף בריאותם של התובעים וילדיהם נפגעת.

בתביעתם, עתרו התובעים לקבלת הסעדים הבאים:

2.1פיצוי בסכום של 100,000 ₪ (לפי: 28,000 ש"ח עלות תיקון הנזקים; 5,000 ₪ דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים; 30,000 ₪ פיצוי בגין אובדן הנאה מהדירה; 50,000 ש"ח פיצוי בגין נזקים רפואיים; 50,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש; ומשיקולי אגרה הועמד סכום התביעה על 100,000 ₪).

2.2צו המחייב את הנתבע לתקן את מלוא הליקויים בדירתו הגורמים לרטיבות בדירת התובעים.

3.הנתבע כפר באחריותו לרטיבות ולנזקים, שהוכחשו לגופם, וטען שהתביעה הוגשה ממניעים זרים וכמשקל נגד לתביעה שהוגשה על ידו נגד התובעים בפני המפקחת על בתים משותפים.

לגופם של דברים נטען, כי הרטיבות אינה נובעת מליקויים בדירת הנתבע, וכל הבדיקות שביצע העלו שאין כל פגם בדירה או במתקניה. הנתבע טען שהרטיבות נובעת מדליפות מצינור הביוב המשותף העובר בדירת התובעים, ודליפות אלו הן באחריות התובעים, שכן הם או הוריהם גרמו נזק לצינור.

4.כדי להבין את טענות הנתבעת, אתאר תחילה את מבנה צינור הביוב. מדובר בצינור ביוב מאסבסט המתחיל בגג הבניין ועובר מטה, אנכית, לאורך קיר הבניין ("הצינור"). במקור הותקן הצינור על הקיר החיצוני המזרחי של הבניין, והוא ניקז דלוחין משתי הדירות אל בור הביוב המרכזי. בשנת 1967 החליטה משפחת דוד (הורי התובע) להרחיב דירתה, בין היתר מזרחה, וכך הקיר החיצוני המזרחי של הבניין הפך לקיר פנימי, המהווה הקיר המערבי של חדר הרחצה החדש. במסגרת אותה בנייה התנתקה דירת התובעים מצינור הביוב המרכזי, והחל מאותו מועד מנקז הצינור דלוחין רק מדירת הנתבעת. עם זאת, צינור הביוב נותר במקומו, כשעתה הוא עובר על הקיר הפנימי של חדר הרחצה. לפיכך וכדי להסתירו, יצק הקבלן עמוד בטון סביבו ("העמוד").

5.בישיבת קד"מ הראשונה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה מומחה מטעם בית משפט, בין היתר (אך לא רק) לשם בחינת מקור הרטיבות, הדרך לטיפול בה, בחינת היקף הנזקים בדירות הצדדים ועלות תיקונם. המומחה חיווה דעתו, והוא אף נחקר אודותיה (פרוטוקול מיום 09.09.13). לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית, הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, לפיה הם יסכמו טיעוניהם ויינתן פסק דין על יסוד מלוא החומר הקיים, ללא חקירות נגדיות (פרוטוקול מיום 22.05.14). הנתבע ז"ל עצמו נחקר על תצהירו בשלב מוקדם יותר ושלא לפי סדר הדין הרגיל, נוכח גילו ומצב בריאותו (פרוטוקול מיום 04.12.13).