ל' נ' כפיר מעליות תעשיות (1996) בע"מ ואח'

1.ענייננו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כנטען לתובעת באירוע מיום 29.7.10 (להלן: "האירוע"), בו נתקעה במעלית לדבריה במהלך עבודתה אצל נתבעת מס' 1 כ- 50 דקות.

2.אין מחלוקת כי המעלית נשוא התביעה הותקנה והורכבה על ידי נתבעת מס' 1 במפעל של צד ג', ועפ"י הסכם השירות בין נתבעת מס' 1 לבין צד ג', סיפקה נתבעת מס' 1 שירותי תחזוקה שוטפים, חודשיים, לאותה מעלית.

3.הנתבעות וצד ג' חולקות על נסיבות האירוע, ועל האחריות בגין האירוע והנזק הנטען, ובין הנתבעות לבין צד ג' אף קיימת מחלוקת לגבי שאלת האחריות.

4.התקיימו ישיבות הוכחות בתיק, כשמטעם התובעת העידה היא בעצמה וכן בעלה.

מטעם הנתבעות העידה הגב' זיו בן שפר (להלן: "שפר"), סמנכ"לית הנתבעת, וכן טכנאי המעליות של הנתבעת מר אורי לנדאו (להלן: "לנדאו").

מטעם צד ג' העיד מר עוזי שניאור, שהיה במועד האירוע מנהל המשק במפעל.

ב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב, לבקשתם.

נסיבות האירוע ושאלת האחריות:

5.לאחר ששמעתי את העדויות בתיק, עיינתי במסמכים שהוגשו, וכן עיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות, בהעדר הוכחה מצד התובעת.

6.גרסתה של התובעת בכתב התביעה היא שבמהלך עבודתה ביום האירוע, השתמשה במעלית שהותקנה על ידי נתבעת מס' 1 במפעל של צד ג', המעלית נתקעה תוך כדי השימוש של התובעת בה, והתובעת נתקעה בתוך המעלית כ-50 דקות, במהלכן סבלה מחוסר אוויר, חנק, כאב ראש וחולשה קיצונית על סף עילפון וכן נתקפה התובעת בחרדה קשה ובבחילה.

בעדותה בפניי מסרה התובעת כי ביקשה לרדת עם שקיות הזבל מהקומה השניה לקומה הראשונה, השתמשה במעלית, המעלית נסעה למטה כחצי דקה, ואז נתקעה בין שתי הקומות והדלתות לא נפתחו, ולאחר זמן מה האורות במעלית החלו להבהב ולאחר מכן כבו לגמרי.

7.לנסיבות האירוע לא הובאו בפניי עדים חוץ מעדותה של התובעת. במהלך חקירתה הנגדית של התובעת, ולאחר הגשת תיק המל"ל בעניינה, הסתבר שהיו עדים שיכלה התובעת לזמן אילו רק חפצה בכך, אך היא נמנעה מלעשות כן ללא כל הסבר המניח את הדעת.