ת"א 45497-12-16 GOLDEN SINO FAR EAST LIMITED נ' וולף

התובעת הגישה תביעה כגד הנתבעת להצהיר על תוקפם המחייב של הסכם הלוואה והנספח לו עליו חתמה הנתבעת ביום 22.6.15 ולמתן צו עשה המורה לנתבעת לפעול לצורך רישום הערה בדבר התחייבות לרישום משכנתא לטובת התובעת על פי הסכמים אלו.1. בפני בקשה להעמדת הליכי התביעה עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שהגישה המבקשת לאיזון משאבים בינה לבין בעלה מר אמיר חגי וולף בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה במסגרת תמ"ש 1785-05-16.

3. לטענת התובעת, הנתבעת ובעלה אמיר חגי וולף (להן "חגי") התקשרו בהסכם עם התובעת, חברה אשר התאגדה כדין בהונג-קונג, במסגרתו העמידה התובעת לנתבעים הלוואה בסך 750,000$ לצורך רכישת בית בגבעת שמואל הידוע כחלק מחלקה 922 בגוש 6189. ביום 10.9.15 הוסכם בין הצדדים כי סכום ההלוואה יעודכן ויעמוד על הסך של 982,000$. בסעיף 7 להסכם התחייבו הלווים לרשום משכנתא על הנכס להבטחת פירעון ההלוואה, ובידי ב"כ הלווים, עו"ד עמיקם אור זך, הופקד יפוי כוח בלתי חוזר המאפשר את רישום המשכון. ביום 13.11.16 פנתה התובעת לנתבעת ולחגי בדרישה לאפשר לעו"ד עמיקם אור זך לחתום על ההתחייבות לרישום משכנתא. חגי הסכים לדרישה זו אך הנתבעת הודיעה כי הכספים התקבלו במתנה והסכם ההלוואה אינו משקף את מהות העברת הכספים. בעקבות התנהלות זו של הנתבעת הוגשה התביעה שבפני.

4. הנתבעת הגישה ביום 1.5.16 תביעה לאיזון משאבים כנגד חגי. בכתב ההגנה טען חגי כי הדירה נרכשה באמצעות כספי הלוואה ואילו הנתבעת טענה כי מדובר במתנה שקיבלו בני הזוג מאת הוריו של חגי, כאשר לפני קבלת הכספים בפועל דרש ממנה חגי לחתום על מסמכים שונים ובעקבות דרישה זו היא חתמה על הסכם ההלוואה.

5. הנתבעת אינה חולקת כי היא חתמה על ההסכם וכי הועבר לחשבון הבנק של בני הזוג סכום של 927,925$ במספר העברות בנקאיות. הנתבעת טוענת כי מעולם לא פנתה לתובעת לפני קבלת הכספים או לאחר מכן, ואין כל סיבה כי חברה זרה תעניק להם הלוואה בסכום כה משמעותי מבלי לברר את מצבם הכלכלי. הנתבעת תוהה כיצד לא הועברו כספי ההלוואה ישירות למוכרת ומדוע לא דרשה התובעת בטוחות משמעותיות והסתפקה בערבות של אימו של חגי בלבד. הנתבעת מדגישה כי התובעת לא מצאה לנכון לרשום הערת אזהרה או לנקוט בפעולות אחרות להבטיח את זכויותיה ועשתה כן רק לאחר שהנתבעת הגישה את התביעה כנגד חגי. עוד טוענת הנתבעת כי החתימה על התוספת להסכם ההלוואה אינה חתימתה.

6. הנתבעת טוענת כי שאלת מהותו של הסכם ההלוואה נדונה ועומדת להכרעה בפני בית המשפט לענייני משפחה, המדובר בשתי תביעות הנסמכות על שאלות עובדתיות זהות ויש חשש כי כל אחת מהערכאות תגיע למסקנה שונה. עוד היא טוענת כי באפשרות התובעת להצטרף כצד להליך בבית המשפט לענייני משפחה.

7. התובעת מתנגדת לבקשה; לטענתה לא התקיימו התנאים הנדרשים לעיכוב ההליכים, כאשר התובעת אינה צד להליך בבית המשפט לענייני משפחה וכאשר ההליך שם אינו עוסק באותו עניין. עוד לטענתה, העמדת ההליכים תקפח במובהק את זכויותה, תחייב אותה להידפק על דלתו של בית המשפט לענייני משפחה וגם אם זה יאפשר את צירופה עדיין יפגעו זכויותיה לניהול הליך אזרחי רגיל, כאשר היא תיגרר לסכסוך משפחתי, אשר היא אינו צד לו.

8.הנתבעת משיבה לטענות התובעת וטוענת כי יש חשש לקבלת החלטות סותרות בדבר מהות ההסכם. לשיטתה, גם אם אין זהות בין הצדדים ניתן לעכב את ההליכים מאחר ומדובר בעילה זהה, והכל משיקולים של יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית וכיוצא בזה.

דיון

9. ההלכה בדבר "הליך תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendens), קובעת כי בית המשפט רשאי לעכב הליך המתנהל לפניו כאשר תלוי ועומד בין הצדדים הליך אחר בו עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה (ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 (1975)). על מנת להורות על עיכוב דיון עקב קיומו של הליך תלוי ועומד על בית המשפט לוודא כי בשני ההליכים נדונה סוגיה זהה במהותה, אך לא נדרש כי תתקיים חפיפה מוחלטת בכל הסוגיות הנדונות. הבסיס לדוקטרינה זו הוא מניעת הכבדה על בית המשפט ועל בעלי הדין בהליכים כפולים וכן מניעת האפשרות שערכאות שונות יגיעו לממצאים עובדתיים סותרים.

10. החלטה על עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד מושפעת משיקולים שונים ובין היתר יבחנו השאלות המשותפות בשני ההליכים ומידת הזהות ביניהן, יעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות ועוד (רע"א 1573/16 הרט נ' חברת אורג'ניקס (פורסם בנבו, 24.5.2016) והאסמכתאות הנזכרות שם). בפרט תיבחן השאלה האם אחד ההליכים עשוי לייתר את ההליך האחר, שכן "אם ההליכים אינם מייתרים זה את זה, משמעותו היחידה של עיכוב ההליכים הינה ניהולם בזה אחר זה, תחת ניהולם זה לצד זה" (רע"א 346/06 חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, פס' 4 (פורסם בנבו, 14.5.2006)).

11. בנסיבות שבפני, איני סבורה כי יש לעכב את ההליכים בתובענה.

התובעת כלל לא צורפה כצד נדרש להליך בבית המשפט לענייני משפחה ולא בכדי. נראה כי אין זהות בין טענות הנתבעת כנגד מצגי חגי בפניה לבין טענותיה כנגד ההסכם עליו היא חתומה. טענות הנתבעת כלפי התובעת, בדבר אפסות מסמך ההלוואה, להבדיל מטענותיה כנגד מצגי חגי ומשפחתו, מן הראוי שיתבררו מול התובעת עצמה. ממילא בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול להכריע בטענה כי "לא נעשה דבר" או בטענה כי מדובר בהסכם למראית עין כאשר התובעת אינה צד להליך. טענות הנתבעת בדבר מצג שיצר חגי כלפיה, באם ימצאו נכונות, ישליכו על איזון המשאבים בין הנתבעת לחגי במישור היחסים שביניהם, ואולם את הטענה כי התובעת אינה זכאית לתבוע מכוח הסכם ההלוואה יש לברר מול התובעת ואין בהכרעות בית המשפט למשפחה בעניין מצגי חגי או בני משפחתו כדי ליתר את הדיון בשאלת תוקפו של המסמך. לפיכך אין כל טעם בעיכוב ההליכים, כאשר ממילא יהיה מקום לדון בטענות התובעת כלפי הנתבעת לאחר הכרעת בית המשפט לענייני משפחה, והכרעתו לא תייתר את המחלוקת בין הצדדים שבפני.

12. לא ניתן לקבל את הודעת הנתבעת לפיה לא תתנגד לצירוף התובעת להליך התנהל בינה לבין חגי. בית משפט לענייני משפחה ישתמש בסמכותו לצרף צד שאינו בן משפחה לדיון בפניו, בצמצום ובמשורה ורק כאשר בלעדיו לא ניתן לדון כראוי בתובענה (ע"מ 6975/12 ח.מ.ח. ניהול אחזקות בע"מ נ' עו"ד עופר שפירא כונס נכסים (פורסם בנבו, 28.10.2012)). ניתן לברר את מצגי חגי בפני הנתבעת באשר לכספי ההלוואה גם מבלי שהתובעת תצורף כצד ובוודאי שאין מקום לחשוף את התובעת לכלל המחלוקות בין בני הזוג. בנסיבות אלו גם אין מקום להכפיף את התובעת לסכסוך המשפחתי בין הנתבעת לחגי ולסדרי הדין המיוחדים הנוהגים בבית משפט לענייני משפחה.

13. לאור האמור, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית. כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום.