עזבון פלוני ואח' נ' בסין ואח'

המנוח, יליד 29/07/1958, נפגע כהולך רגל בתאונת דרכים ביום 04/03/10 ונפטר כתוצאה מהפגיעה, יומיים לאחר מכן, כשהוא בן 51. התאונה אירעה בדרכו לעבודה והוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

הנתבעים לא כופרים בחבותם בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975. המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשיעור הנזק (תפקודה של האלמנה, שכרו של המנוח) וגובה הניכויים.

המנוח ואלמנתו, הוכרו כחסויים משנת 93 ומונו להם אפוטרופוסים מר ר. כ. אחיה של האלמנה – (מתוך כוונה להצניע פרטים אישיים לא יפורסם שם משפחתו) תצהירו סומן ת/2, ומר י. כ. (מתוך כוונה להצניע פרטים אישיים לא יפורסם שם משפחתו). תצהירו סומן ת/3.

שניהם נחקרו על תצהירם.

העיזבון ביקש שלא להעיד את האלמנה נוכח מצבה הקוגניטיבי, ולפי עדות אחיה, מותו של המנוח גרם לה פגיעה קשה שכן הייתה תלויה במנוח באופן מוחלט. הזוג התגורר יחד, וניהל משק בית משותף כשהמנוח הוא זה שנטל על עצמו את מרבית עבודות משק הבית. חרף מצבו הקוגניטיבי, שרת המנוח בצבא ועבד למחייתו כמלצר בבית קפה.

הנתבעים טוענים כי לא בכדי האלמנה לא הוזמנה לעדות, וכי אם הייתה מעידה, בית המשפט היה נחשף לעצמאותה בחיי היום יום, לקשר הזוגי אותו היא מנהלת לרבות מגורים משותפים וכוונת נישואין דבר המשמיט את התלות הנטענת. לטענתם, כפי שעולה מנ/4 (דוח מעקב) עולה כי האלמנה מתפקדת בחיי היום יום ככל אדם, יושבת בבתי קפה, נפגשת עם חברים ומנהלת זוגיות. עניין זה אף אומת בעדות אחיה.

ביחס לגובה שכר המנוח, טוען העיזבון, כי שכרו עמד על 1,400 ₪ לחודש. בנוסף לפי עדות מעבידו, מר אלון אלגרבלי (תצהירו סומן ת/1) קיבל המנוח תשר /טיפ על בסיס יומי בגובה 100-150 ₪, וכי האדם שמבצע עבודתו כיום משתכר כ- 200 ₪ טיפים ליום. הנתבעים טוענים כי שכרו של המנוח, הוא השכר המדווח העומד בהצמדה להיום על 1,297 ₪ בלבד. כל סכום אחר, הנטען בעלמא, ללא תימוכין בראיות, דינו להידחות. התובעים לא הגישו מסמך אחד המעיד על טיפים, כמו אישור בנק למסגרת אשראי, תדפיסי בנק או דוחות אפוטרופסות מהם ניתן היה ללמוד על אמיתות הטענה. התובעים גם לא זימנו עובד בתפקידו של המנוח על מנת שיעידו על קבלת הטיפים וסכומם.