פלונית נ' רימון טיולים בעמ ואח'

זהו פסק דין משלים בעניין גובה נזקי הגוף שנגרמו לתובעת, באירוע שהתרחש ביום 22.8.2019 בשל רשלנות הנתבעות כלפי התובעת.

1.התובעת, ילידת X.X.1962, עבדה במועד האירוע כגננת במשפחתון והשתכרה שכר שנתי של 55,683 ₪ נכון לשנת 2019. נכותה הרפואית כתוצאה מהאירוע עומדת על 34.39% נכות משוקללת: 10% בשל מצב לאחר שבר בחוליה 8D עם אובדן גובה משמעותי, 10% בגין מצב לאחר שבר בחוליה 1L עם אובדן גובה משמעותי, 10% בשל הגבלה קלה בגב תחתון והפרעה קלה לכושר הפעולה הכללי, וכן 10% בשל מצב לאחר שבר ברדיוס הדיסטלי שהתחבר עם תזוזה ומתבטא בכאב, הפרעה קלה לתנועות והפרעה קלה לכושר הפעולה הכללי.

הנכות הרפואית, התפקודית והפסד השתכרות

2.הנכות הרפואית נקבעת על פי "הממצאים הרפואיים שנגרמו עקב התאונה כשהם מתורגמים לאחוזים" (ע"א 3049/93סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ"ד נב(3) 792, 798). לצד קביעה זו, בית המשפט רשאי לבחון את ההשפעה של הליקוי הרפואי על תפקודו של הניזוק, היא הנכות התפקודית. נכות זו מבטאת את מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו - הפגיעה בכושר התפקוד של הניזוק עקב הנכות - והיא אינה בהכרח זהה לנכות הרפואית (שם, עמ' 800). אין חובה בקביעת דרגת הנכות התפקודית, שכן היא אינה מדד ישיר לפיצוי הניזוק.

לצד הנכות הרפואית והתפקודית, כאשר טוען הניזוק להפסד השתכרות, בית המשפט נדרש לקבוע את מידת ההשפעה של הליקוי הרפואי על כושר השתכרותו הצפוי של הניזוק לולא התרחש האירוע הנזיקי. הפגיעה בכושר ההשתכרות מותאמת לנתוניו האישיים של הניזוק בהתחשב באופי הנכות והשפעתה על מקצועו או עיסוקו, סיכויו לחזור ולעסוק בהם, או ההגבלה שיש לו לעסוק בהם. ניתן להסתייע בנכות התפקודית, כלומר ההפרעה בתפקוד בדרך כלל, לקביעת ההשפעה של הנכות הרפואית על כושר ההשתכרות, אך הדברים אינם חד הם (שם, עמ' 802).

3.נקודת המוצא היא שבהעדר ראיות אחרות, הנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית (ע"א 4946/06צל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ(31.03.2008, סעיף י"ג), והיא שלב מקדים לקביעת מידת הפגיעה הפרטנית בכושר ההשתכרות של הניזוק (ע"א 5175/06כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אסרף(30.01.2008, סעיף 20). התובעת מציינת בסיכומיה כי מדובר בנכויות משמעותיות (עמ' 12 לסיכומים, שורה 22); בעדותה, מתארת כאבים בגב וביד (עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 30-29) קושי בהתכופפות (עמ' 40 לפרוטוקול, שורה 16, שורה 25) ובעמידה ממושכת (עמ' 40 לפרוטוקול, שורה 26). על מנת להקל על כאביה, נוטלת מדי פעם כדורים (עמ' 59 לפרוטוקול, שורה 18).

בניגוד לכך, טוענת הנתבעת כי התובעת מתפקדת באופן מלא, היא שבה לעבודתה, מבצעת פעולות הדורשות מאמץ פיזי ושכרה עלה, על כן, הנכות התפקודית תואמת לשליש מהנכות הרפואית, קרי 11% (עמ' 3 לסיכומים).

4.התיעוד הרפואי האחרון שהגישה התובעת מסתיים בשנת 2019 (עמ' 23-20 לתיק מוצגי התובעת). לטענתה, לא צורפו מסמכים רפואיים בשנים שלאחר מכן כיוון ש"לא הלכתי לרופא, אני לא אוהבת רופאים" (עמ' 59 לפרוטוקול, שורה 8). התובעת נוטלת כדורים רק מדי פעם ולא באופן קבוע, וניתן להסיק כי כאביה אינם במידה המצדיקה פנייה לרופאים רלוונטיים בתחום. במסגרת עבודתה, התובעת מאשרת כי היא מצליחה להרים את הפעוטות (עמ' 60 לפרוטוקול, שורה 21), למרות שציינה קושי בהתכופפות. לשיטת התובעת לא תפקדה משך 8 חודשים בלבד (עמ' 39 לפרוטוקול, שורה 11, שורה 31). בהינתן כלל האמור, נכותה הרפואית של התובעת זהה לנכותה התפקודית, ותעמוד על 34.39% נכות צמיתה. 

חישוב ההפסד לעבר ולעתיד

5.התובעת טוענת להפסד של 44,000 ₪, משנעדרה 8 חודשים מעבודתה, ובתקופה זו, בתה החליפה אותה בשכר חודשי של 5,500 ₪ בחודש. לעתיד, מבוקש 208,000 ₪, בסיס שכר 6,400 ₪ בחודש עד גיל 70 (ללא רכיב פנסיוני משהתובעת עצמאית). מנגד, טוענת הנתבעת כי אין ליתן פיצוי עבור הפסדי ההשתכרות, משהתובעת לא החסירה מעבודתה, לא מימשה ימי חופש ולא צירפה כל אישור היעדרות, היא מצליחה לתפקד והשביחה את שכרה, כך שיש לשלול ממנה פיצוי עתידי.