ת"א 45460-05-14 כץ ואח' נ' משהב חברה לשכון בנין ופתוח בעמ

1.הצדדים הגיעו להסכמה המפורטת בפרוטוקול הדיון מיום 23.12.15 (עמ' 5 ש' 20-1). בהתאם להסכמתם ניתן באותו המועד פסק דין חלקי על תשלום סך של 78,106 ₪ בגין הטענות ביחס לליקויים ההנדסיים. תוקף של החלטה מאותו היום ניתן ליתר סעיפי ההסכמה שכללו מינוי מוסכם של שמאי מטעם בית המשפט לצורך קביעה האם נגרמה ירידת ערך ואם כן מה שיעורה; והסמכת בית המשפט להכריע לפי שיקול דעתו, על יסוד כתבי הטענות וטיעונים קצרים בכתב, בשאלת הפיצוי בגין עוגמת הנפש, לרבות הטענות לנזקי רכוש כמפורט בסעיפים 34-33 לכתב התביעה, וכן בשאלת ההוצאות ושכ"ט עו"ד. 

2.בהתאם להסכמת הצדדים האמורה מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר אייל שנהב, מהנדס בנין ושמאי מקרקעין. בחוות דעתו מיום 15.7.16 אמד את שיעור ירידת ערכה של הדירה בגין ליקויי הרטיבות כדלקמן:

בגין ירידת ערך זמנית הנובעת מאובדן ההנאה והסבל שנגרם למי שמגורר בדירה אשר קיימת בה רטיבות, לתקופה שמאכלוס הדירה עד למועד הקובע לשומה זו - 48,500 ₪. יצוין כי אף שהמומחה ציין את העקרון לקביעת ירידת הערך הזמנית שהוא הפרש גובה דמי השכירות לדירה עם ליקויי רטיבות לעומת דירה נקייה מרטיבות, לא הובא פירוט ממשי ביחס לאופן שבו הגיע המומחה לסכום האמור;

בגין ירידת ערך משתיירת הנובעת מן ההיסטוריה של הנכס וההפחתה במחיר הדירה בגלל הליקויים שהיו קיימים והחשש של קונה פוטנציאלי שתופעת הרטיבות עלולה לחזור בעתיד - 62,000 ₪ (אין להוסיף מע"מ).

3.הנה כי כן ירידת הערך הזמנית שנקבעה על-ידי המומחה מטעם בית המשפט משקפת הלכה למעשה את אובדן ההנאה מן הנכס ועוגמת הנפש והסבל שנלוו למגורים בתנאי רטיבות. עניין זה מסור ממילא לשיקול דעתו של בית המשפט הנותן דעתו בין היתר להיקפי הרטיבות, לחומרת הרטיבות ומשכה. בקשר לכך נקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כי הרטיבות התפשטה בחלקים נרחבים של הדירה כאשר קביעה זו נסמכת על התמונות שצורפו לחוות הדעת וכן על התמונות שצורפו לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים המהנדס אברהם בן עזרא המציגות רטיבות בתקרת הסלון, המטבח וחדר הכביסה; סביב החלון בסלון ובחדר ההורים וכן באדני חלונות נוספים; בחדר ההורים; בחדר האמבטיה; ורטיבות ניכרת ממסדים. אף התמונות שצורפו על-ידי התובעים לטיעוניהם הכתובים משקפות רטיבות זו, ובהן ניכר שלא רק שמדובר ברטיבות נרחבת אלא ברטיבות משמעותית. טיפות המים הזולגות מן התקרה נראות בבירור כשחלקן נאספו לתוך כלים הפזורים ברחבי הדירה וחלקן הכתימו למשל את הספה בסלון. התובעת ציינה בישיבת קדם המשפט מיום 23.12.15 את הפתרונות היצירתיים כלשונה שננקטו על ידי בני המשפחה על מנת לשרוד את הרטיבות הנמשכת כך ש"כשהיו נזילות מן התקרה בכמה מקומות לקחתי מפות שולחן חד פעמיות ובעזרת בני הגדול הגבוה כי אני לא מגיעה הדבקנו את זה לתקרה ויצרנו חור במקום אחד וכך לא נזל לי בכל השטח של הסלון או של חדר השינה." כן פירטה את הצורך בפעולות ניקיון חוזרות ונשנות הן בשל הפועלים שביצעו תיקונים במשך הזמן הן בשל חתיכות הטיח והסיד שנפלו לאחר הפסקת הגשמים. באופן דומה ציין התובע את הרטיבות המשמעותית ממנה סבלו מאז נכנסו להתגורר בבית בשנת 2008 ובמשך למעלה משבע שנים (עמ' 6 ש' 7-2, ש' 23-12). לכך יש להוסיף גם את עוגמת הנפש הכרוכה במגורים בסביבת עבודה ופיגומים המפריעים גם לשימוש וההנאה מן הגינה כנראה בתמונות שצורפו לטיעוני התובעים. משנתתי דעתי לכל אלה, כמו גם למשאבי הזמן שנדרשו לטיפול בבעיות החוזרות ונשנות (לעניין זה ראו דברי התובע בעמ' 5 ש' 26-25) ולטענות בדבר נזקי רכוש מסוימים, ולאחר שבחנתי את שיעור הפיצוי הנוהג בפסיקת בתי המשפט בכגון דא, אני מוצאת להעמיד את הפיצוי בגין עוגמת הנפש על סך של 36,000 ₪. סכום זה מביא בחשבון גם את ממצאי המומחה שעל בסיסם קבע את שקבע ביחס לירידת הערך הזמנית.

4.על כן התוצאה היא שבנוסף לסכום שנפסק בפסק הדין החלקי בגין הליקויים ההנדסיים (שלטענת הנתבעת שולם) על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 62,000 ₪ בגין ירידת הערך המשתיירת וכן 36,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.

5.אשר להוצאות המשפט - בשים לב לאופן בו הסתיים ההליך דנן הנתבעת תישא בעלות חוות דעת המהנדס בן עזרא והשמאי סידאוי מטעם התובעים וכן בעלויות בהן נשאו התובעים בגין חוות דעת המהנדס המוסכם רפפורט והשמאי המוסכם מטעם בית המשפט שנהב.

אשר לעלויות הגישור, מאחר שגם לפי שיטת הנתבעת בישיבת הגישור בה נחתם הסכם הגישור (שלטענת הנתבעת נחתם לא על-ידי הגורם המוסמך לכך מטעמה) לא התייצב מטעמה נציג או עורך דין מוסמך כך שממילא לא ניתן היה לסיים את הליך הגישור באופן מחייב, אני מוצאת לחייב את הנתבעת בחלק מההוצאות בהן נשאו התובעים בגין הליך הגישור וזאת בסך של 4,000 ₪. יוער כי הטענות לזכות לפיצוי בגין הפרת הסכם הגישור אינן חלק מתביעה זו וממילא אינן חלק מן ההסכמה אליה הגיעו הצדדים לה כאמור ניתן תוקף של החלטה.

בנוסף הנתבעת תישא באגרה ששולמה על-ידי התובעים.

6.כמו כן לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות תיק זה והאופן בו הסתיים אני מוצאת לחייב את הנתבעת לשאת בשכ"ט עו"ד של התובעים בסכום של 12,000 ₪ (כולל מע"מ).