ת"א 45432-01-14 רשת לבוביץ (1998) בע"מ ואח' נ' בנק אגוד לישראל בעמ

1.בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף, בהתאם להוראות תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בשל מעשה בית דין.

2.המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעה כספית על סך של 600,000 ₪ בין היתר בגין כספים ונכסים שנלקחו מהם לטענתם ולא קוזזו מסכום החוב שעליהם לשלם למבקש.

3.בין הצדדים התנהל הליך קודם (ת.א. 62375/03) במסגרתו הוגשה על ידי המבקש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבים לתשלום חוב של המשיבים אצל המבקש (להלן: "ההליך הקודם").

4.במסגרת ההליך הקודם הגישו המשיבים בקשה למתן רשות להתגונן אשר לה צורף תצהירה של המשיבה 2.

בתצהירה מפרטת המשיבה 2 כי נעשו שני הסכמים עם המבקש וכי בהסכם השני מיום 14.10.01 הסכים המבקש להפחית את חובם של המשיבים למחצית החוב. כן טענה המשיבה 2 במסגרת תצהירה כי הובטח להם על ידי המבקש כי לאחר תשלום מחצית החוב יושבו לידיהם השיקים הדחויים של לקוחות החברה (להלן: "השיקים הדחויים") שנמסרו על ידם למבקש, ואולם המבקש לא עמד בדברו ולא השיב את השיקים הדחויים לידי המשיבים ומכאן התביעה נשוא תיק זה להשבת השיקים הדחויים.

5.המבקש טוען כי המשיבים מעלים בכתב התביעה נשוא תיק זה את אותן טענות שהעלו במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן בהליך הקודם, שם ניתנה החלטת בית המשפט מיום 23.10.11 הדוחה את בקשת הרשות להתגונן (להלן: "החלטת בית המשפט קמא") .

המבקש מוסיף וטוען כי המשיבים הגישו על החלטה זו של בית המשפט ערעור לבית המשפט המחוזי ואף ערעור זה נדחה בהחלטה מנומקת.

במצב זה, טוען המבקש כי קיים פסק דין חלוט הניתן כנגד המשיבים המהווה מעשה בית דין.

6.המשיבים טוענים בתגובתם כי יש לדחות הבקשה מאחר ולא צורף לה תצהיר כמחויב.

כן טוענים המשיבים כי בכל הנוגע לשיקים הדחויים לא קיים מעשה בית דין וכי הימנעות מדיון לגופו של עניין תיצור מצב של התעשרות שלא כדין של המבקש.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי אף ערכאת הערעור לא התעלמה מהעובדה כי על המבקש להשיב למשיבים את השיקים הדחויים.

המשיבים טוענים כי בנסיבות המקרה דנן אין בטענת מעשה בית דין כדי לחסום את דרכם לתבוע את השיקים הדחויים או תמורתם.