ד' נ' גועבאט ואח'

התביעה שלפניי עניינה תאונת דרכים , שהיא גם תאונת עבודה, שאירעה לתובע ביום 2.7.07. בגין אותה תאונה הגיש התובע בעבר תביעה-ת"א 2868-03-08 (להלן:"התביעה הקודמת"),אשר נמחקה ע"י ביה"מ מחוסר מעש.

לטענת הנתבעות,מאחר שבתביעה הקודמת מונו שני מומחים רפואיים להערכת נכותו של התובע (ד"ר דורון אבניאלי בתחום הפה ולסת ופרופ' מיכאל סודרי בתחום האורתופדי),הרי שהתובע בחר במסלול של מינוי מומחים רפואיים על פי סעיף 6 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"א-1971 ואינו יכול עוד לטעון למסלול ע"פ סעיף 6ב לחוק,גם אם נקבעה בינתיים נכות ע"י המוסד לביטוח לאומי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים,שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

ביום 24.7.13 מינה בית המשפט השלום בנצרת במסגרת התביעה הקודמת את פרופ' סודרי כמומחה רפואי בתחום האורתופדי. ביום 13.11.13 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה על הצדדים להודיע מה עלה בגורל חוות הדעת ומדוע היא מתעכבת. בהיעדר הודעה מטעם הצדדים נשלחה ביום 14.1.14 התראה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. ביום 24.2.14 נמחקה התביעה מחוסר מעש וזאת ללא קביעת תנאים לחידושה .

בהתאם לפסיקה,כל עוד לא הותנתה מחיקת, או הפסקת, התביעה בכך שהליכים שהתנהלו בה יחייבו גם במסגרת הליך חדש,הרי משמעות המחיקה היא כי כל מה שנעשה בהליך הקודם אין לו עוד תוקף משפטי מחייב.

בעניין זה ראה רעא 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' דגש רשיד,גם שם דובר על מקרה שבו נמחקה התובענה ביוזמת בית המשפט מחמת חוסר מעש מצד התובע וזאת מבלי לקבוע תנאים לעניין תוקף ההליכים שהתקיימו במסגרת תביעה עתידית. לתיק בית המשפט הוגשה עוד קודם לכן חוות דעת של מומחה בתחום האורתופדי שבה נקבעה לתובע נכות צמיתה של 15%. לאחר מחיקת התביעה נקבעה למשיב במוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה בתחום האורתופדי בשיעור של 58%. התובע הגיש תביעה חדשה וביקש (כמו במקרה הנדון) כי הנכות האמורה, שנקבעה על-פי דין, תחייב במסגרת התביעה החדשה ,בעוד שחברת הביטוח ביקשה לאמץ את קביעות המומחה שניתנה בהליך הקודם.

בית המשפט המחוזי אימץ את גרסת התובע וקבע כי נכותו הרפואית תועמד על השיעור שנקבע על ידי המל"ל. בית המשפט העליון,כב' השופט א' ריבלין, אישר את קביעת בית המשפט המחוזי מן הטעם שמחיקת תובענה הראשונה משמעה ביטול ההליך . משבוטל ההליך רשאי התובע להסתמך על קביעת המל"ל, שכן משמעות המחיקה היא כי כל שנעשה במסגרתו אין לא עוד כל תוקף משפטי מחייב.

בית המשפט קבע כי משהתביעה נמחקה ללא תנאים ברירת המחדל היא היעדר נפקות של חוות הדעת. בית המשפט הדגיש כי ככל שדעתו של בעל דין אינה נוחה מההחלטה היה רשאי להשיג עליה בפני אותה ערכאה קודמת לאחר נתינתה:

"משנמחקה תובענה ללא תנאים, או בתנאים בלתי מספקים לדעת מי מבעלי הדין, ניתן לפנות לבית המשפט בהשגה מתאימה. בהיעדר פנייה או השגה מתאימה, שוב לא ניתן לשנות את ההחלטה, ובהיעדר קביעה מפורשת כי חוות דעת שהוגשה בהליך שנמחק תשמש גם בהליך עתידי, או בהיעדר הסכמה של הצדדים בעניין הזה, ברירת המחדל היא היעדר נפקות לחוות הדעת."

ב- רעא 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' יעקב קבודי, הפנה כב' השופט צ' זילברטל לדברי בית המשפט בעניין רשיד ואימץ אותם מכוח מקל וחומר שכן באותו עניין לא דובר על מחיקה או הפסקה נוכח מחדל מצד התובע (חוסר מעש כמו בעניין רשיד), אלא כתוצאה, לכאורה, ממצב דברים אובייקטיבי (מצבו הרפואי של התובע עדיין לא התייצב ). לבסוף ציין בית המשפט כך:

" הנה כי כן, משלא נקבעו תנאים בעת שהוחלט על הפסקת התובענה המקורית, אין המבקשת - אשר לא השיגה על כך - זכאית לאחוז במצב הדברים שחלף מן העולם עם ההפסקה ולאכוף על המשיב את המסלול שהיה מחייב בשעתו, עת נדונה התביעה הראשונה (לפי סעיף 6א לחוק).