ת"א 45377-03-13 קייס מתכת בע"מ נ' תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ

לפני בקשה חוזרת למתן צו לתובעת להפקיד ערובה בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה כספית לתשלום יתרת תמורה חוזית מוסכמת בגין אספקת במות מיוחדות כל זאת על סך של 886,264 ₪.

ביום 3.3.2014 הגישה המבקשת בקשה להפקדת ערובה (להלן: "הבקשה הראשונה"). הבקשה בראשונה נתמכה בתצהירו של מר רוני חתן, שהיה במועדים הרלוונטיים מנהל המבקשת, וכן מסמכים נוספים הנוגעים בין היתר למצבה הכלכלי של המשיבה.

לאחר שניתנה תגובת המשיבה ניתנה ביום 27.5.2014 החלטה על ידי כבוד הרשם הבכיר (בתוארו אז) א. צ'יזיק הדוחה את הבקשה. בנימוקים שצוינו נקבע כי לא הובאו ראיות על ידי המבקשת למצוקה כלכלית ממנה סובלת המשיבה ולכן הבקשה אינה מדלגת מעל המסוכה הראשונה והיא האם המשיבה תוכל לעמוד בתשלום הוצאות במידה ותביעתה תדחה. עוד הוסיף כבוד הרשם בהחלטתו כי המבקשת א לא עברה את המסוכה השניה שכן על מנת שהבקשה תצלח הל המבקשת להראות כי עילת התביעה קלושה ואין די להראות הגנה אפשרית.

לאחר מכן התיק עבר לבירור לפני וניתנה על ידי החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית. המבקשת הגישה תצהירים מטעמה של מנהלה וכן תצהירים נוספים של נציגים מטעם התעשיה האווירית אשר באו לתמוך בטענות המבקשת.

כאן המקום לציין כי המבקשת אינה חולקת כי התמורה החוזית המלאה לא שולמה על ידה. טענתה של המבקשת שהמשיבה סיפקה את הבמות שסופקו לתעשייה האווירית נעשתה באיחור ובנוסף הו לא עמדו בדרישות הטכניות של התעשייה האווירית. משאלו הן הטענות לדעתי הנטל להוכיחן מוטל על המבקשת כאשר למעשה מדובר בטענות של הודאה והדחה.

ונשאלת השאלה האם הגשת תצהירי עדות נוספים מצדיקים עיון חוזר בהחלטת כבוד הרשם?

החלטת כבוד הרשם הינה החלטת ביניים ולכן הכלל בדבר מעש בית דין וסופיות הדיון אינו חל עליה וניתן לשנותה עם השתנות הנסיבות (ראה: ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ. זנגי, פ"ד נה(3) 537, 540).

בענייננו לא ברור מדוע אותם תצהירים לא צורפו לבקשה הראשונה. הבקשה לרשות להגן הוגשה ביום 14.7.2013. דיון בבקשה לרשות להגן התקיים ביום 8.9.2013. החלטה בבקשה לרשות להגן ניתנה ביום 19.2.2014. הבקשה הראשונה הוגשה ביום 3.3.2014 והוכרעה ביום 27.5.2014. קשם משפט התקיים לפני ביום 21.10.2014. רק ביום 1.2.2015 הוגשה הבקשה לעיון חוזר. אין המדובר בהיוותרות נסיבות חדשות שלא היו בשליטת המבקשת אלא היא יכלה במהלך כל אותה תקופה מאז מתן הרשות להגן וגם לפני הגשת הבקשה הראשונה לקבל את התצהירים של אנשי התעשיה האווירית. לא הונח כל הסבר מדוע תצהירים אלו לא צורפו לבקשה הראשונה. לא ניתן לומר כי הגשת ראיות נוספות שהיו מקודם בשליטת המבקשת מהווה נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר בהחלטת ביניים.