ת"א 45372-07-16 אבו עמר נ' ואחיות מרכז רפואי אשקלון

בקשה למתן צו המונע מן המשיבה להפסיק את לימודי המבקשת בבית הספר לסיעוד.

הבקשה הוגשה כבקשה במעמד צד אחד, אולם ביום 27.7.16 ניתנה החלטת כב' הש' ע. קויפמן אשר הורתה למשיבה להגיב לבקשה. לאחר שהוגשה תגובה והוגש גם עדכון לתגובה, תינתן החלטה בבקשה.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, הטעם להפסקת לימודיה הוא אי תשלום שכר הלימוד. לטענתה, אכן חל עיכוב קל בביצוע התשלום של שכר הלימוד, אולם הדבר סוכם זה מכבר עם המשיבה ועל כן אין כל הצדקה להפסקת לימודיה. לטענתה מנעה ממנה זכות השימוע טרם הופסקו לימודיה וכן הפגיעה שבמהלך זה איננה מידתית. על כן לטענתה מאזן הנוחות נוטה לטובתה ויש להיעתר לבקשתה.

המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה. לטענתה, למבקשת אין זכות מוקנית ללמוד בבית הספר לסיעוד ללא תשלום שכר הלימוד וכבר מטעם זה יש לדחות את בקשתה. יתר על כן, בניגוד לטענת המבקשת, אין מדובר באיחור קל בתשלום שכר הלימוד, אלא באי תשלום שכר הלימוד כלל מתחילת הלימודים במרץ 2016 ועד לביצוע תשלום חלקי ביום 8.7.16 וזאת שעה שעד מועד זה הייתה אמורה לשלם 6,180 ₪. המשיבה מציינת כי נושא שכר הלימוד נדון עם המבקשת פעמים רבות ועל כן אין לומר כי לא ניתנה לה זכות השימוע. כמו כן מכחישה המשיבה כל הסכמה עם המבקשת בעניין זה.

עוד טוענת המשיבה כי התנהלות המבקשת בנוגע לשכר הלימוד הייתה בלתי הולמת, באשר בתחילה כשנדרשה לבצע את התשלום טענה כי ביצעה אותו ותמציא קבלות. לאחר מכן טענה כי הקבלות אבדו והיא צריכה לבקש העתקים מבנק הדואר. לאחר מכן המציאה קבלות שקשה היה לקרוא אולם עלה כי הביאה שתי קבלות זהות על תשלום של 3,000 ₪ תוך ניסיון ליצור מצג ששילמה 6,000 ₪ והתברר כי התשלום הבודד בוצע ביום 8.7.16, כלומר כל טענותיה לאורך התקופה כי שילמה היו טענות בלתי נכונות. המבקשת טוענת כי התנהלות כזו אינה עולה בקנה אחד עם מקצוע הסיעוד והאתיקה המקצועית הנדרשת בו.

המשיבה מציינת כי כשנאמר למבקשת כי לימודיה הופסקו, הגיבה באיומים ובכעס ואף אביה של המבקשת התקשר לבית הספר והשמיע איומים.

המשיבה מציינת כי המבקשת מעולם לא העלתה טענה בדבר קשיים כלכליים שבשלם אינה משלמת ולראשונה טענה לגבי קשיים שמנעו את התשלום בפנייתה לראש מנהל הסיעוד.

על כן לטענת המשיבה, הפסקת הלימודים נעשתה כדין, למבקשת אין זכות קנויה להמשיך וללמוד בבית הספר לסיעוד ואין לה זכות לכאורה שטעונה הגנה במסגרת סעד זמני בטרם יתברר ההליך. לטענת המשיבה אף מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, ככל שנדרשת בחינתו, מאחר ובפרק הזמן שחלף ממועד הפסקת לימודיה של המבקשת (10.7.16) ועד היום, הסתיימו קורסי לימוד רבים והמבקשת ממילא אינה יכולה להשלים כעת את שהחסירה. בהקשר זה מציינת המשיבה, כי המבקשת עצמה שקטה על שמריה ופנתה בבקשה זו רק למעלה משבועיים לאחר שלימודיה הופסקו. לטענת המשיבה, כשיפתח קורס עתידי תוכל המבקשת להשתלב בו בכפוף לשיקול דעת הנהלת בית הספר.