ת"א 4536-03-13 רצין תעשיות מזון בע"מ ואח' נ' רווי-ה י.א. השקעות בע"מ

1.בפני תביעה כספית בגין הפרה של הסכם מכר לתובעים של דוכן בית מאפה של הנתבעת המצוי בקניון סנטר 1 (להלן-"הדוכן") והסכם ביניים, להעברת זכות השכירות בדוכן לידי התובעים. לאחר שבוטלו ההסכמים מחמת ההפרה , עותרים התובעים לסעד כספי של השבה ופיצוי מוסכם.

ניהול ההליך:

2.התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ולפי החלטה של כב' הרשמת הבכירה ס' אלבו מיום 24/04/13 נתנה לנתבעת רשות להתגונן ונדחתה בקשתה למחיקת הכותרת.

3. בד בבד עם ניהול ההליך, הגישה הנתבעת תביעה נגד התובעים לפינוי הדוכן בתא"ח 443/03/13 (להלן-"תביעת הפינוי"). בהחלטה מיום 16/06/13 הוריתי על העברת תביעת הפינוי לתביעה בסדר דין רגיל וביום 05/07/13 הוחזר הדוכן לנתבעת ותביעת הפינוי נמחקה.

רקע:

4.ביום 14/05/12, נחתם הסכם למכירת הזכות של הנתבעים להפעלת הדוכן "ג'וזפה" בקניון סנטר 1 בירושלים לתובעים בתשלום תמורה בסך של 700,000 ₪ (הסכם המכר צורף כנספח א' לכתב התביעה, להלן – "הסכם המכר"). הצדדים הסכימו כי תנאי מתלה למכר של הדוכן הוא הסכמת הנהלת הקניון להתקשר בהסכם שכירות לדוכן עם התובעים. בכפוף להסכמת הנהלת הקניון , תשוחרר הנתבעת מכל חיוביה והתחייבויותיה כלפי הקניון (סעיף 8 להסכם המכר).

5.במועד החתימה על הסכם המכר נחתם בין בעלי הדין הסכם נוסף שכותרתו: "הסכם ביניים וחלקי" (נספח ב' לכתב התביעה, להלן - "הסכם ביניים"). בהסכם הביניים הוסכם כי נוכח הסירוב של הנהלת הקניון להעברת הסכם השכירות בינה ובין הנתבעת לתובעים (להלן – "העברת השכירות") אף שלטענת הנתבעת הוצג לה מצג קודם ע"י הנהלת הקניון שתאושר העברת השכירות, ינוהל מו"מ עם הנהלת הקניון למשך 75 יום . בד בבד, יופעל הדוכן ע"י התובעים שישלמו דמי שכירות חודשיים בגינו לנתבעת, הוצאות אחזקה וכן דמי ניהול בהתאם לתנאיו של הסכם השכירות שבין הנתבעת לקניון ובעוד הנתבעת, ממשיכה להיות השוכרת של הדוכן (סעיפים 3 ו-4 להסכם הביניים). בנוסף הוסכם כי הסכם הביניים יוארך למשך חודשיים בכל פעם לפי הצורך ובעלי הדין והתובעת בפרט, יעשו כל מאמץ לאישור העברת השכירות ע"י הנהלת הקניון (סעיפים 1.ב ו- 8 להסכם הביניים).

6.בהסכם הביניים נקבע כי במידה ולא תתקבל הסכמת הקניון להעברת השכירות לתובעים תוך 190 יום ממועד החתימה על ההסכם, יהיה בידי התובעים לבטל את הסכם הביניים ולהחזיר את החזקה בדוכן לנתבעת. במקרה זה, תשיב הנתבעת לתובעים סך של 450,000 ₪ בצרוף מע"מ (סעיף 13 להסכם הביניים).

טענות התובעים:

7. התובעים טוענים כי עד מועד הגשת התביעה ביום 04/03/13 לא מלאה הנתבעת אחר התחייבויותיה להעברת השכירות על שמם ולפיכך כאמור בסיפא של סעיף 13 להסכם הביניים היה עליה להשיב להם סך של 450,000 ₪ בצרוף מע"מ ששולמו לה על פי ההסכם (להלן – "ההשבה"). בנסיבות אלו, הם שלחו לנתבעת ביום 28/11/12 הודעה על ביטול הסכם המכר ודרישה להשבה לפי הסכם הביניים וכן דרישה לפיצוי בגין הוצאותיהם לרכישת ציוד ובגין המלאי של הדוכן (להלן-"הודעת הביטול" , נספח ג' לכתב התביעה).

8. הנתבעת הסכימה לדרישה של התובעים להשבה והודיעה כי הסכום יוחזר תוך 60 יום ממועד הודעת הביטול אף שלטענת התובעים, היה עליה לבצע את ההשבה עם מתן הודעת הביטול. (מכתב תשובה להודעת הביטול מיום 03/12/12, צורף כנספח ד' לכתב התביעה , להלן- התשובה לביטול").

9.טוענים התובעים כי לאחר משלוח הודעת הביטול והתשובה לביטול, נוהל בין בעלי הדין מו"מ למציאת פתרון בדרכי פשרה לרבות הצעה לפיה הנתבעת תיתן לתובעים המחאה מעותדת, אך מר אלבוים, בעל מניות בנתבעת, דחה את ההצעה. במרוצת אותה תקופה המשיכו התובעים לנהל את הדוכן בהסכמת הנתבעת. משכשל המו"מ שלחו התובעים ביום 21/02/13 מכתב נוסף בדרישה להשבה עד ליום 24/02/13 וכן דרישה לפיצוי מוסכם בסך של 100,000 ₪ . הדרישה לא נענתה, ומכאן התביעה.