ת"א 45286-04-13 יהלום נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

1.לפני תביעה המוגשת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב תאונת דרכים, בה היתה מעורבת ביום 24.12.10.

הצדדים חלוקים בשאלת הנזק בלבד והם הסכימו כי פסה"ד בתיק יינתן על סמך סיכומים בכתב מטעמם.

2.התובעת, ילידת שנת 1983, היתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 24.12.10, כאמור, עת התנגש רכב צד ג' ברכבה מאחור.

ממקום התאונה הובהלה התובעת באמבולנס אל המרכז הרפואי "אסף הרופא", שם בחדר המיון התלוננה על כאבים בראש, בצוואר, בגב תחתון ובברך ימין ואובחנה אצלה פריקה בכתף ימין. באותו יום היא טופלה ושוחררה עם המלצות לקומפרסים של מים קרים, מנוחה יומיים והמשך מעקב רפואי.

3.התובעת החלה להתלונן לאחר התאונה על כאבים בצוואר – ועקב כך השתמשה בצווארון רך - ובעורף מאחורי אוזן ימין ועל כאבים בגב תחתון וכתף ימין. בבדיקתה בקופת חולים, מספר ימים לאחר התאונה, אובחנו אצלה הגבלה בתנועות צוואר לצדדים ורגישות יתר במישוש חוליות ושרירי צוואר ואזור אוקציפיטלי מימין.

4. התובעת היתה במעקב רפואי לאחר התאונה והמשיכה להתלונן על כאבים באספקט אחורי כתף ימין ורגישות בע"ש צווארי וגבי ואף בהמשך על הקרנה לרגל שמאל, והופנתה לטיפולי פיזיוטרפיה, לרפואה משלימה והומלצו לה טיפול תרופתי, חימום מקומי והמשך מעקב (ראו מסמך רפואי מיום 22.1.12).

מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה כי היא עברה בחודשים ינואר ופברואר 2011, 8 טיפולים פיזיוטרפיים ובחודשים ינואר עד מאי, 2012, 12 טיפולים נוספים. כן עברה טיפולי כירופרקטיקה, טיפולי 'טווינה', טיפולי "רפואה סינית" ועיסויים שיקומיים.

5. הנתבעת טענה בסיכומיה כי ענייננו בפגיעה קלה וכי התובעת שוחררה לביתה, ביום התאונה, שעה קלה לאחר שביקרה במיון. כן טענה כי חרף כל התלונות לאחר התאונה, לא נמצא כל ממצא בבדיקות שעברה.

בנוסף, נטען כי לתובעת עבר אורתופדי משמעותי, שכן בשנת 1997 נפגעה בתאונת דרכים ומאז סבלה מכאבים בע"ש צווארי עם הקרנה לרגל, לכתפיים ולשכמות. כמו כן סבלה מכאבי ברכיים ומקרע בברך שמאל, ומכאן שאין לייחס את כל המגבלות והכאבים עליהם התלוננה התובעת, לתאונה הנדונה.