ת"א 45219-03-12 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1995 (להלן:"החוק").

אין חולק ביום 3.6.10 נפגע התובע בתאונת דרכים.

התובע הינו יליד 1943, בן 67 ביום התאונה וכיום בן 71.5 שנים.

התובע התלונן על פגיעות אורטופדיות שונות, דהיינו כאבים בצוואר, בכתף, סחרחורות וכאבי ראש.

בעקבות תלונותיו של התובע מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעם בית המשפט. המומחה הינו האורטופד ד"ר גלר איליה אשר נתן חוות דעת מיום 20.2.13 (נתקבלה בבית המשפט בתאריך 24.3.13).

בסעיף דיון כתב ד"ר גלר איליה כדלקמן: "שינויים ניווניים והזיז הגרמי אובחנו כבר בצילומי הרנטגן כחודשיים לאחר התאונה הנדונה. ממצאים אלו לא יכולים להתפתח בזמן כל כך קצר ממועד התאונה. מה גם, שעל פי גיליון חדר המיון לא אובחנה חבלה בכתף או הודגמו סמני חבלה בצוואר ובכתף. צילומי הרנטגן המאוחרים יותר 7/2011 היו ללא שינוי. לכן, הממצאים ההדמייתיים שהודגמו שיוניים ניווניים והזיז הגרמי הו כבר טרם התאונה הנדונה".

לאור מסקנותיו אלה של ד"ר איליה קבע המומחה כי אין קשר בין השינויים הניווניים והזיז הגרמי שהודגמו בצילומי רנטגן ובין התאונה נשוא התביעה. עוד קבע המוחה כי בבדיקה קלינית לא מצא כל הגבלה בתנועות צוואר או כתף. משכך קבע ד"ר גלר איליה כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מתאונת הדרכים.

במסגרת קדם משפט מורחב נחקר ד"ר גלר איליה אודות חוות דעתו. שמעתי קשב רב את חקירתו ולא למדתי מתוך החקירה כי יש הצדקה כלשהי כעולה מתוך סיכומי התובע כי יש להתערב בחוות דעתו של המומחה. המומחה הבהיר כי בבדיקה קלינית לא נמצאו הגבלות המעניקות אחוזי נכות וכי הממצאים שהודגמו בבדיקות הדמיה מצביעות במפורש על כך כי המדובר בשינויים ניווניים שמקורם אינם בטראומה. יש לציין כי נשלחו למומחה אף שאלות הבהרה וגם בשאלות אלה הבהיר המומחה היטב כי לתובע הנ"ל אין נכות.

משכך אני קובע כי מדובר בתיק של 0% נכות והפיצוי יהיה כמובן בהתאם.

בראשי הנזק המוצעים על ידי התובע לפיצוי סבור התובע כי לאור הטיפולים הרבים שעבר לרבות טיפולי פיזיוטרפיה וזריקות שבמהלכם הומלץ לו אף על ניתוח, יש להעניק לו את מלוא הסכום בגין כאב וסבל בשיעור של 17,872 ₪. בנוסף מבקש התובע לפצותו בגין הוצאות על נסיעות וטיפולים בסכום של 15,000 ₪ בתוספת הוצאות הכוללות תשלום לרופאים לרבות הסכום ששילם בגין העדתו של ד"ר איליה בבית המשפט בסך של 2,000 ₪.

התובע טוען כי יש לפצותו בגין עזרה סיעודית (או עזרת צד ג') בסכום של 5,000 ₪ נוספים.

סה"כ הפצוי המוצע על ידי התובע בסיכומיו הינו בסכום של 40,800 ₪.

בסיכומיו בע"פ שנעשו במהלך הישיבה מיום 5.3.15 (במהלכו הוגשו סיכומי התובע בכתב) טען ב"כ הנתבעת כי זולת תעודת חדר מיון אשר הוצגה על ידי התובע כל יתר המסמכים מדברים למעשה על פגימות על רקע תחלואי, דהיינו הפגישה בכתף שלמעשה אינה קשורה בארוע. משכך סבר ב"כ הנתבעת כי יש לפצות את התובע על לא יותר מסך 2,500 ₪ תוך קביעה כי למעשה המסמכים הרפואיים אינם קשורים בארוע.

הנתבעת ביקשה לדחות את הדרישה לשפות את התובע על סכומי כסף ששולמו לרופאים לרבות הסכום ששולם לד"ר איליה וכן סכום שנתבע בגין ייעוץ פרטי לד"ר שזר בסך של 1,800 ₪.