ת"א 4500-04-14 אבו רייא נ' אבו גזאלה

לפניי בקשת הנתבע להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וביטול פסק הדין מיום 16/7/14.

אין חולק כי הבקשה הוגשה באיחור. המבקש הודה כי נודע לו על ההליך לכל המאוחר ביום 13/9/15 עקב הטלת עיקול בבנק. המבקש פנה לבא כחו דהיום, וכבר ביום 13/9/15 שלח בא כחו מסמכים לב"כ המשיבה בפקסימיליה. הנימוק לפיו המתין ב"כ המבקש לקבלת כתב התביעה מחברו, וזאת נמסר לו רק ביום 1/12/15 מעיד על אדישות כלפי ההליך. המבקש היה מודע לכך שננקטים נגדו הליכי הוצל"פ, אף על פי כן, ועל אף שהיו בידיו כל הנתונים לצורך הגשת בקשה לביטול פסק דין, המתין ללא מעש במשך שלושה חודשים.

מסירת כתב התביעה מוטלת בספק. החתימה אינה נחזית להיות דומה לחתימת המבקש, לתגובת המשיבה לא צורפו אישור מסירת פסק הדין למבקש או לבא כחו, שזהותו כבר היתה לידועה לב"כ המשיבה, וגם לא אישור המסירה של האזהרה, למרות שהדבר נקבע במפורש בהחלטת מיום 23/12/15 ושהתגובה הוגשה באיחור. העובדה שחלפה יותר משנה ממתן פסק הדין ועד ההליך המבצעי היעיל הראשון, מאפשרת את טענת המבקש כי כתב התביעה לא נמסר לו ומועד הידיעה אודות ההליך הינו אך בחודש ספטמבר 2015. עדויות המבקש ומבצע המסירה, מר גנאים, שקולות במהימנותן, המבקש בעל עניין ברור, ומבצע המסירה עובד דרך קבע עבור ב"כ המשיבה, עו"ד אבו ריא, כפי שהעיד.

בנימוקים להארכת מועד כמו גם לביטול פסק דין משיקול דעת בית המשפט, יש משמעות בעלת משקל רב יותר לנימוקי ההגנה.

עסקינן בתביעה, המבוססת על אחיזת המשיבה, שאין לה כל קשר למבקש או לעסקת היסוד בין עו"ד אבו ריא לדודו של המבקש, בשלושה צ'קים לזמני פרעון בינואר ובפברואר 2007, שהוגשה באפריל 2015. רק אחד הצ'קים הופקד, לאחר שהוסב פעמיים ולא לטובת המשיבה, אלא לטובת שני גורמים אחרים, מר אמין מסרי, הנפרע והמסב, ו"אחים אבו חליל המרות בע"מ", שגם הפקידה את הצ'ק בחשבונה בבנק ערבי ישראלי בע"מ, סניף סכנין, שם חולל עוד ביום 15/1/07 מסיבת "א.כ.מ.", אין כיסוי מספיק. שני הצ'קים האחרים לא מולאו, ולא הוצגו לפרעון.

עולה בבירור כי למבקש הגנה טובה בטענת התיישנות.

בפי המבקש טענה יסודית נוספת, לפיה הצ'קים אינן חתומים על ידו, והוא לא התכוון להוציא אותם. המבקש מסר בתצהירו גרסה כללית וסתמית לפיה הצ'קים מזוייפים וגנובים, אך בחקירה הנגדית השיב בפירוט ומסר גרסה, שאין בשלב זה להעריך את מהימנותה, לפיה דודו, אחי אמו, מר מוסטפא עבדאללה קוואסמה עשה שימוש בצ'קים, ללא רשות המבקש. המבקש צירף תצהיר הדוד וצילומי ספחי צ'קים נוספים בנסיבות דומות, ואף שיגר אותם לב"כ המשיבה לפני הגשת הבקשות דנן.

בהתחשב בצירוף הנסיבות בהן לא כל שלושת הצ'קים הוצגו לפרעון, והתביעה הוגשה רק יותר משבע שנים מאז מסירת הצ'קים, בנסיבות, עליהן העיד עו"ד אבו ריא מטעם המשיבה, מהווה הדבר חיזוק לטענת המבקש לפיה יש לו הגנה טובה בפני פרעון הצ'קים. גם המשיבה, בעדות עו"ד אבו ריא, לא חלקה על כך שלא היתה עיסקה בינה לבין המבקש, אלא עו"ד אבו ריא טוען כי המבקש מסר לידיו את הצ'קים מרצונו על מנת לסייע לדודו, מר קוואסמה, לסלק חוב של מר קוואסמה למשיב בסכום של מיליון וחצי ₪. יצויין כי הגרסה אינה נזכרת בכתב התביעה כאן, בו נטען כי המבקש מסר את הצ'קים למר קוואסמה שמסר את הצ'קים למשיבה.