שאלת נזק ישיר או נזק משני של נהג קטר ברכבת ישראל אשר היה מעורב בת"ד במהלך עבודתו

1.להלן תוכרע המחלוקת אשר נפלה בין הצדדים בעלי הדין בשאלה, האם בשתי תאונות דרכים בהן היה התובע מעורב, הוא נחשב ניזוק ישיר, כטענת התובע, או שמא ניזוק משני, כטענת הנתבעת.

2.התובע עובד כנהג קטר ברכבת ישראל ובמהלך עבודתו הוא היה מעורב בשתי תאונות דרכים, האחת מיום 5.8.10 (להלן : "התאונה הראשונה"), והשנייה מיום 15.5.11 (להלן: "התאונה השנייה").

התאונה הראשונה והתאונה השנייה תקראנה להלן ביחד : "התאונות".

3.בעקבות אירוע התאונות הגיש התובע תביעה דנן נגד הנתבעת, וזאת בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה -1975.

בין הצדדים בעלי הדין התגלעה מחלוקת אשר עיקרה כמתואר בסעיף 1 לעיל, ובהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו, ואשר קיבלה תוקף של החלטה מיום 24.10.14, המחלוקת הנ"ל תוכרע ללא צורך בשמיעת עדויות, על סמך הטענות העובדתיות המפורטות בכתב התביעה ביחס לנסיבות אירוע התאונות, ולאחר שכל צד יסכם את טענותיו.

משהוגשו סיכומי הצדדים בשאלת החבות, ניתנת להלן החלטתי, ליתר דיוק פסק הדין, בתביעה.

4.בסעיפים 4-5 לכתב התביעה, תיאר התובע את נסיבות אירוע התאונות כדלקמן:

"4. ביום 05.08.10 בזמן עבודתו כקטר (צ"ל "כנהג קטר" – ר.ח.) ברכבת ישראל, התנגש התובע חזיתית במיניבוס נוסעים, ובעקבות כך נהרגו שבעה בני אדם, ביניהם אישה בהריון ושני ילדים בני 4 ו-6 כמו כן פונו מספר רב של פצועים לביה"ח.....

התאונה הכתה הדים וסוקרה בהרחבה בערוצי התקשורת, והתובע אף צולם ורואיין לערוצי התקשורת השונים ונאלץ להתמודד עם לחץ ושאלות של הסביבה הקרובה והרחוקה.

5. ביום 15.05.11 בזמן עבודתו כקטר (צ"ל "כנהג קטר" – ר.ח.) ברכבת ישראל נפגע התובע בתאונה עת הבחין באישה העומדת לידי פסי הרכבת מתאפרת ומסדרת את בגדיה, התובע הפעיל את צופר הרכבת והאישה שביקשה ככל הנראה לשים קץ לחייה נשכבה על מסילת הרכבת והתובע שלא יכול היה לעצור את נסיעת הרכבת נאלץ לצפות ברגע הדריסה המחריד."