ת"א 44966-01-16 ב.ר.י.א. בניה ופתוח בע"מ נ' לייבוץ

1.המבקש עותר לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, מעשה בית דין, העדר יריבות או נזק. המבקש אף העלה טענה של חוסר סמכות עניינית אולם ביקש שלא להיעתר לבקשתו להעברת הדיון לבית הדין לעבודה.

בתביעה עותרת המשיבה לשיפוי בסך 358,133 ₪ עבור תשלום בסך 310,210 ש"ח ששילמה לרשויות מע"מ בעקבות אי הכרת מע"מ בחשבוניות פיקטיביות שלטענתה היה המבקש מעורב בקבלתן. הסכום שולם לאחר הליך השגה וערעור שהסתיים בפסק דין מוסכם ביום 7.9.11.

כתב התביעה מתאר, באריכות יתרה, את הקשר בין המבקש למשיבה ואת שימושו בשם החברה לצורך התקשרות עם חברת טבע. לטענת המשיבה הסכימה להשאיל שמה וסיווג קבלני שלה למבקש, בתמורה לקבלת 6% מההכנסות מביצוע עבודות בחברת טבע. בסעיף 40 לתביעה נטען כי קונן בלב מנהל המשיבה חשד כי המבקש מרמה אותו, הגיש המבקש תביעה לבית הדין לעבודה. בהמשך זומן לחקירה במשרדי מע"מ ואז נודע לו כי 16 חשבוניות לא דווחו לרשויות המס. ביום 1.9.10 הגישה המשיבה השגה ובהמשך ערעור על שומת המס (ע"מ 48341-02-11).

בסעיפים 57 עד 62 לכתב התביעה מסוכמת עילת התביעה ונטענות טענות מרמה, הונאה, הפרת חובות אמון, חוסר תום לב בקיום החוזה עם המשיב, מרמה , עושק וגזל. עולה כי התביעה כוללת עילות חוזיות ונזיקיות המבוססות על טענות מרמה של המבקש.

2.לטעת המבקש, מאחר וכתב התביעה מתאר קשר עסקי משנת 2007 ועולה ממנה כי המשיבה חשדה במבקש ממועד זה, התגבשה עילת התביעה לכל המאוחר בספטמבר 2007 ועל כן התיישנה. לחילופין נטען כי חקירת מע"מ נפתחה ביום 14.12.08 והסתיימה בהודעה מפברואר 2011 ולכן מרוץ ההתיישנות החל בעת פתיחת חקירת מע"מ.

לחילופין נטען על בסיס אותן עובדות כי התביעה לוקה בשיהוי בגינו יש לדחות את התביעה, שכן בשנת 2011 הסתיימו כל ההליכים של המשיבה בגינם נולדה עילת התביעה. כן נטען לנזק ראייתי בגין התנהלות המשיבה.

עוד נטען למעשה בית דין נוכח צירוף המבקש לערעור המס שהגישה המשיבה, נטען כי אין כל נזק, להיעדר יריבות ואך נטען כי המבקש היה עובד של המשיבה ולכן אין סמכות עניינית.

המשיבה סבורה כי עילת תביעתה נולדה רק ביום 7.9.11 עת ניתן פסק הדין בעקבותיו שילמה את המע"מ בגין החשבוניות הפיקטיביות. נטען כי רק עת נחקר מנהל המשיבה ברשויות המע"מ התאמת חשדו למרמה ועד לאותו מועד לא ידעה המשיבה את העובדות המהוות את עילת התביעה, (יוער כי קשה לדלות מטענות הצדדים מתי בוצעה החקירה האמורה, אולם עיון בנספחי כתב התביעה מלמד כי מנהל המשיבה נחקר במע"מ ביום 22.7.10).

המשיבה טוענת כי ביתר טענות המבקש אין ממש.

דיון והכרעה