ת"א 4495-09-15

1.הבקשה שבפני היא לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בגין ההליך. זאת, בהיותה חברה בע"מ ונוכח מצבה הכספי הקשה שהביא למתן צו הקפאת הליכים ומינוי מפרק זמני בתיק פר"ק 42903/06/16 ומבלי שהודיעה לבית המשפט על מתן הצו.

2.עסקינן, בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר על סך של מעל מיליון ש"ח בגין יתרת חוב של המבקשים למשיבה אשר בצעה עבודות בהזמנתם. בהחלטתי מיום 14.3.16 ניתנה למבקשים רשות להגן, נוכח טענותיהם בנוגע לגובה התמורה ששולמה כבר למשיבה ובעניין גובה התמורה המגיעה לה. הן בהתחשב בהיקף העבודות אותן היא בצעה והן בשל טיבה של העבודה שנטען כי בוצעה בהתרשלות וגרמה להם לנזק.

3.ביום 26/10/16 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה ובהתאם להחלטתי הוגשה גם ביום 10.1.17 תגובתו של המפרק הזמני לבקשה. בתגובות נטען כי אין להורות על הפקדת ערובה בשל הסיכוי הגבוה לזכות בתביעה ומחמת התנהגות המבקשים שגרמה לפגיעה קשה במצבה הכספי של המשיבה. בנוסף טען המפרק הזמני כי מצבה הכספי של המשיבה טוב שעה ש"בקופת הפירוק קיימים בשלב זה בהיקפים נכבדים" מהם עשוי להיות שיהיה בידי המבקשים להיפרע מהמשיבה ככל שייפסקו הוצאות לטובתה. לחילופין, ביקש המפרק הזמני שככל שתתקבל הבקשה, להורות הפקדה בסך של 10,000 ש"ח בלבד.

דיון והכרעה:  

4.סעיף 353 א. לחוק החברות,התשנ"ט-1999 קובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה  או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע,  להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

5.בהתאם לאמור, לא יורה בית המשפט לחברה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ככל שהוכח כי ביכולתה של החברה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או שבית המשפט מצא כי נסיבות הענין אינן מצדיקות להורות על הפקדה. על כך מצינו ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ'  בנק הפועלים בע"מ, 11.2.09 שם נקבע מפי כב' השופט מלצר בדבר שלבי בחינת הבקשה וכי יש " לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך לא נעצרת הבדיקה.משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו … זהו שלב הבדיקה השני". במסגרת זו, יש לבחון את הזכויות החוקתיות הנוגדות של הצדדים ואם עניינה של התובעת, נכנס לגדר החריג הפוטר מהפקדה ושאלת סיכויי ההליך. לאחר מכן, יש להידרש לשאלת גובה הערובה (פסקה 13). הנטל, להוכיח כי הנסבות אינן מצדיקות את החיוב בהפקדת ערובה, מוטל על ההחברה התובעת.

6.מן הכלל אל הפרט: מתן צו כינוס ומינוי מפרק זמני, הוא כשלעצמו מעיד על מצבה הכספי הרעוע של המשיבה הטעון בטוחה להחזר הוצאות המבקשים ככל שייפסקו לטובתם. יתירה מכך, המשיבה והמפרק הזמני לא צרפו לתגובתם מסמכים כלשהם מהם ניתן ללמוד על היקף הכספים המופקדים בקופת הפירוק כמו גם על נכסי מקרקעין או מיטלטלין מהם ניתן יהיה לגבות את ההוצאות בגמר ההליך, אם תידחה התביעה. בנוסף, לא הובאו פרטים במסגרת התגובות בנוגע לסכום התביעות של הנושים, על מנת לבסס את הטענה בנוגע למקורות כספיים מספיקים לתשלום כאמור.

בנסבות אלו, אין די באמירה כללית ולאקונית על כספים בהיקפים נכבדים בקופת הפירוק , כדי לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה.

7. טענתה של המשיבה כי המבקשים הם שגרמו לפגיעה בחוסנה הכלכלי מחמת הפרת ההסכם ביניהם, לא נימצא לה בשלב זה בסיס עובדתי. שכן, לא הוצגו דו"חות כספיים מהם ניתן ללמוד על הפעילות הכספית שלה והמועד בו נפגעו הכנסותיה רק או בעיקר מחמת התנהגות המבקשים. לא הוצגו כאמור נתונים על היקף החובות של המשיבה ומועד היווצרותם, מה שעשוי להשליך על שאלת אחריותה הבלעדית או העיקרית של המבקשים למצבה והליך הפירוק בעניינה.

8.ברע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי (זיסר (13/7/08) מצינו בפסק נאמר בעניין השיקולים שיש להידרש אליהם בשאלת הנסבות לפטור חברה מהפקדת ערובה:

"במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע..."