ת"א 44869-02-16 ואח' רזניק ואח' נ' מ'

לפני בקשה לביטול חוות דעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

המדובר בחוות דעת של ד"ר איגור ברש, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, שהתבקש לחוות דעתו לגבי מצבו הבריאותי של המשיב, לרבות בשאלה באם המשיב סובל מהפרעות נפשיות, התנהגויות וקוגניטיביות, והשלכותיהן על תפקודו והבנתו, לרבות בעת ביצוע פעולות משפטיות (החלטה מיום 19.5.2016).

ביום 25.5.2016 הגיש המומחה חוות דעת, בה חיווה דעתו כי המשיב לא היה כשיר לבצע את העסקה נשוא התביעה לבדו, והיה זקוק לתמיכה, הכוונה ועזרה של אדם אחר.

בהחלטה מיום 20.6.2016 אפשרתי לב"כ המבקשים להמציא למומחה את כתבי הטענות שהוגשו מטעמם, שכן מתוך תשובות המומחה לשאלות ההבהרה ששלחו המבקשים עלה כי מסמכים אלה לא היו לפניו, בעוד שכתבי הטענות של הצד השני כן הונחו לפניו.

המומחה התבקש להגיש חוות דעת עדכנית לאחר שיעיין במסמכים מטעם המבקשים.

ביום 22.6.2016 הגיש המומחה השלמה לחוות הדעת. על פי האמור במסמך, המומחה עיין בחומר המשפטי מטעם המבקשים, ולא מצא בו מידע שסותר את ממצאי חוות דעתו.

בבקשה לפני התבקש לבטל את חוות הדעת ואת כתב המינוי של המומחה, בנימוק כי בחוות הדעת נפל פגם הגורם לבעלי הדין לעיוות דין חמור. נטען כי המומחה לא עמד בהחלטת בית המשפט להגיש חוות דעת עדכנית, שכן הסתפק בהשלמה בת עמוד אחד.

המבקשים חוזרים וקובלים על כך שחוות הדעת מבוססת כולה על כתבי הטענות של המשיב. לטענתם, המומחה נהג שלא כשורה בכך שנסמך על כתבי טענות של צד אחד בלבד. המבקשים סבורים כי יש לפסול את חוות הדעת בשל פגמים רבים בהתנהלות המומחה, ובכללם העובדה שלא ניסה ליצור קשר עם המבקשים לשם קבלת מסמכים; חוסר מקצועיות בכך שלא קיים שיחות וראיונות עם אנשים שיכולים למסור מידע על הנבדק; הימנעות המומחה מלבקש עוד מסמכים מהצדדים, ובכלל זה מסמכים לגבי אירוע מכירת הכלייה הנטען על ידי הנתבע.

לבסוף נטען כי המומחה השתמש בסברות והשערות, תחת גיבוש חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית אודות מצב הנתבע. המבקשים מייחסים למומחה חוסר תום לב, משוא פנים ודעה קדומה, מאחר שביסס את חוות הדעת על כתב הטענות של המשיב ועל דבריו של המשיב, ללא מסמכי הצד השני.

המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי אין עילה לפסילת המומחה וחוות דעתו. הוא מדגיש כי גם לאחר עיון במסמכים מטעם שני הצדדים, המומחה הותיר את חוות דעתו על כנה. חוות הדעת גובשה לאחר פגישה מסודרת עם המשיב שנשאל שאלות רלוונטיות בעיני המומחה. בהתאם להוראת בית המשפט, המומחה השלים את חוות דעתו לאחר המצאת כתבי טענות של המבקשים, והבקשה נובעת, כך נטען, רק מכך שחוות הדעת המשלימה אינה מספקת את המבקשים. לטענת המשיב, הבקשה מבוססת כולה על טענות ספקולטיביות, וכל תכליתה היא לסרבל את ההליך ולבזבז את זמנם של בית המשפט והמשיב.