ת"א 4478-05-14 קרציון נ' סיון

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע, עו"ד שייצג אותה בעסקת המכר של דירתה, ובמסגרתה היא טוענת שכתוצאה מהתרשלותו, היא נתבקשה ע"י עיריית ירושלים לשלם לה לאחר מכירת הדירה היטל השבחה בגין המכירה, אשר לא היה ידוע לה מראש.

לאחר הגשת כתבי הטענות הופנו הצדדים להליך מהו"ת, ובמסגרת הליך זה הם חתמו על "הסכם גישור ביניים", אשר אלה עיקרי הדברים שהוסכמו בו:

1. הצדדים מסכימים למצות את הליך הערר על תביעות היטל ההשבחה.

2. לצורך העניין, התובעת מסמיכה ומייפה את כוחו של הנתבע להמשיך בטיפול בערר שכבר הוגש על ידו, עד לקבלת החלטה של הוועדה.

3. התובעת מתחייבת לשתף פעולה ולהעביר לנתבע את כל המסמכים הדרושים (שבשליטתה) לצורך הדיון בערר, והמסמכים שיידרשו ע"י הנתבע.

4. לאחר קבלת החלטת הוועדה או בתום 12 חודשים – לפי המוקדם מביניהם ובהתאם לתוצאות באותה העת – ישקלו הצדדים את צעדיהם.

5. עד להחלטה בוועדה, יוקפא ההליך בבית המשפט וטענות הצדדים שמורות להם.

ביום 6.11.14 קיבל הסכם הביניים תוקף של החלטה.

ביום 18.11.14 הגיש הנתבע "בקשה דחופה למתן צו תובעת להמצאת מסמכים". בבקשה זו עתר הנתבע לחייב את התובעת, לאור הסכם הביניים, להעביר לו מסמכים רפואיים שונים המעידים על מצבה הרפואי ועל הקושי שלה להגיע לדירה בקומה רביעית, מצב רפואי אשר חייב אותה לעבור דירה. בנוסף ביקש הנתבע לחייב את התובעת להמציא לו מסמכים המעידים על יציאתה לפנסיה / פרישתה בסמוך למעבר הדירה ואשר חייבו אותה לעבור דירה, וכן כל מסמך אחר אשר מצוי בידיה ועשוי לסייע בקבלת הערר.