ת"א 44669-08-13 עמנואל נ' מועצה מקומית מגדל ואח'

1.התובע הגיש תביעה בגין הליכי גבייה לא חוקיים, לטענתו, אשר בוצעו כנגדו וכנגד גרושתו, במסגרתם הוטלו עיקולים לא חוקיים על חשבונותיו.

התובע טען כי הנתבעת 1 דרשה תשלום בגין סלילת כביש, אשר לטענת התובע הינה דרישה בלתי חוקית, אולם הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2, עיקלה את חשבונות הבנק שלו ושל גרושתו.

התובע טוען כי חלף זמן ניכר עד שהוסרו העיקולים, אולם עד היום לא בוטל החוב, והוא קיבל התראה נוספת. לטענתו, העיקול פגע פגיעה חמורה בשמו הטוב, כאשר הבנק סירב להעניק לו אשראי בחשבון זה, וסירב לפתוח אשראי לכרטיס האשראי, ועל כן הגיש התובע תביעה לפיצוי כספי על פי חוק איסור לשון הרע, ועוולת הרשלנות.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה וטענה כי הליכי הגבייה היו כדין, והיא הסכימה לבטל את העיקולים, מאחר ובאותו שלב טרם תוכל בביצוע עבודות הסלילה.

2.הנתבעת 1 הגישה בקשה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות עניינית, ולטענתה, הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, והסמכות המקומית הינה לבית המשפט המוסמך באזור שיפוט נצרת.

התובע הגיש תגובה לבקשה והנתבעת 1 הגישה תשובה לתגובה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני קובעת כי צודק התובע בטענתו לסמכות עניינית ומקומית לבית משפט זה.

לעניין הסמכות העניינית, נקבעה הלכה פסוקה לפיה הקביעה בדבר חוקיות או אי חוקיות של החלטת הרשות, הינה טפלה לסעד העיקרי הנתבע בתובענה, והוא הסעד לפיצוי כספי.

אין מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אלא במקרה דנן, מדובר בתובענה כספית שההחלטה המנהלית נבחנת אגב לה, ועל כן, העניין מצוי בסמכות בית משפט השלום בהתאם לסכום התביעה.