ת"א 44594-06-17 ידיד נ' חברת ART IN MIND LIMITED Trading as THE BRICK LANE GALLERY

לפני בקשה נוספת ומתוקנת לאשר ביצוע המצאה מחוץ לתחומי המדינה, על פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) ולקבוע כי בית משפט זה הינו הפורום הנאות לדון בתביעה.

בהחלטה מיום 20.6.17 נדחתה הבקשה הראשונה שהגישה המבקשת בעניינים אלה.

בבקשה הנוכחית, נטען כי בבקשה הקודמת נשמטו הנימוקים למתן היתר להמצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 500(7) לתקנות ושבה וחוזרת על טיעוניה בעניין הפורום הנאות.

לאחר שעיינתי בבקשה המתוקנת, לא מצאתי כי יש בה לשנות מן ההחלטה שניתנה ביום 20.6.17 ואשר בעיקרה מתייחסת לפסיקה המובאת בבקשה המתוקנת ולעיקרי העובדות הרלבנטיות.

הבקשה הנוכחית מפנה לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electroics Ltd (פורסם במאגרים, 4.9.07; להלן - עניין אשבורן). לטענת המבקשת, פסק דין מתאים לענייננו, כמו "כפפה ליד".

התייחסות להלכה זו קיימת כבר בהחלטה מיום 20.6.17. ודוק, בהתאם לפסיקה, גם כאשר מתקיים אחד התנאים בתקנה 500 לתקנות להיתר המצאה מחוץ לתחום, רשאי בית המשפט "שלא להפעיל את סמכותו הבינלאומית באם שוכנע כי קיים פורום אחר, זר, המהווה את הפורום ה'טבעי' לדון בתובענה..."( ראו ע"א 7841/09 הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (פורמלי) (פורסם בנבו, 28.10.2015) בס' 20, וראו גם עניין אשבורן בסעיף 18).

בהחלטה מיום 20.6.17 נדונה סוגיית ההמצאה אל מחוץ לתחום ונקבע כי גם תקנה 500 (7) לא חלה בנסיבות כמפורט שם. לא שוכנעתי כי יש בטיעוני המבקשת כעת כדי לשנות ממסקנה זו. אולם, אף אילו נניח יש ממש בטענות המבקשת ומתקיימת עילה לפי תקנה 500(7) לתקנות, עדיין, עליה לעבור את המשוכה של הפורום הנאות. בהחלטה דלעיל קיימת התייחסות גם לנושא זה ונקבע כי הפורום הנאות לדון בתביעה הינו באנגליה ולא בישראל.

המבקשת סבורה כי טענת הפורום הנאות נחלשה בשנים האחרונות וכי המקרה שלפנינו מתאים להלכה שנקבעה בעניין אשבורן, אשר אפשרה הגשת תביעה בארץ, על אף קיומה של תניית שיפוט זר ועל אף שמדובר בתקשורת שהתבצעה באמצעים אלקטרוניים בלבד, כאשר לא היה לחברה הזרה נציג בארץ.

אכן, בעניין אשבורן ובמקרים אחרים שבאו בעקבותיו, אפשרו בתי המשפט היתר המצאה במקרים בהם תקשורת עסקית בין צד ישראלי לגורם בחו"ל התבצעו באמצעות תקשורת אלקטרונית כגון אתרי אינטרנט, דואר אלקטרוני וכדומה. המשותף לאותם מקרים הוא שמדובר בגורם זר אשר ביקש לשווק מוצר או שירות ללקוחות ישראליים.