ת"א 44430-03-12 עיריית פתח תקווה נ' אזולאי

1.בפני תביעה לסילוק הנתבעת מנכס הידוע כגוש 6365 חלקה 21 והמצוי בפינת הרחובות בזל ושמשון בפתח תקווה (להלן :"המושכר").

רקע עובדתי

2.בתאריך 4.10.2000 נחתמו חוזה פיתוח וחוזה שכירות בלתי מוגנת שמספרו 2322 (להלן: "חוזה הפיתוח ו- "חוזה השכירות"), בהתאמה. הסכמים אלו נחתמו בין התובעת, עירית פתח תקוה, לבין אזולאי שלמה ז"ל שהינו בעלה המנוח של הנתבעת.

חוזה הפיתוח וחוזה השכירות אושרו על ידי משרד הפנים ביום 8.7.2001.

3.על פי חוזה הפיתוח ניתנה לשוכר רשות להקים מבנה בגודל של כ- 50 מ"ר על המקרקעין אשר ישמש כמזנון. נכס זה הושכר לו לתקופה של 25 שנים עם אופציה ל- 25 שנים נוספות.

בתאריך 1.7.2009 נפטר השוכר. לטענת התובעת בשלב כלשהו לאחר פטירתו התברר כי הנתבעת היא זו המפעילה את המזנון. לטענת התובעת אין לנתבעת כל זכות חוקית לעשות כן, מאחר שזכות השכירות הוקנתה לשוכר באופן אישי, בהתבסס על הענקת פטור ממכרז כדין להתקשרות זו מתוך כוונה לשקמו. כמו כן, לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את חוזה השכירות וחוזה הפיתוח בכך שנבנתה תוספת למושכר ללא כל היתר כדין. הדבר מהווה הפרה של הסכם השכירות שכן בהתאם לחוזים אלה ניתן אישור להקמת מזנון בשטח של 50 מ"ר בלבד. התובעת הוסיפה וטענה כי הזכות המוקנית לשוכר היא כשל בר רשות וככזו אינה ניתנת להורשה.

4.לטענת הנתבעת, היא נכנסת בנעליו של המנוח אשר זכויותיו מוסדרות בהסכם השכירות מכח הוראותיו של חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן : "חוק הירושה"). לענין הבניה הלא חוקית נטען כי התובעת מבקשת לפנות את הנתבעת בחוסר תום לב כאשר התובעת מודעת להליכי ההסדר של הבניה ואף היתה היוזמת של הליכים אלה. לטענת הנתבעת, הודעת הפינוי נמסרה עקב פטירת המנוח בלבד, וללא סיבה מוצדקת.

5.הנתבעת הוסיפה והעלתה טענת התיישנות מהטעם שההפרה הנטענת בוצעה עוד בשנת 2002 על -די המנוח. עוד נטען כי אין לקבל הטענה בדבר עוולה מתמשכת לאור הסכמת העיריה.

6.בתיק זה נשמעו ראיות וסיכומים בעל פה על ידי הצדדים. להלן פסק דין תוך התייחסות לסוגיות במחלוקת.

דיון והכרעה