ת"א 4421-12-15 לוגסי נ' מחפודה ארז ואח'

לפניי בקשה להפקדת ערובה בסך 100,000 ₪, מכוח הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

1. המשיבה הגישה כנגד המבקשת ונתבע נוסף תובענה מתוקנת ע"ס 2,206,158 ₪. סכום החוב המיוחס למבקשת הוא סך 628,325 ₪, או 128,325 ₪. טרם הוגשו כתבי הגנה. הוגשו תגובה ותשובה. להליך קשור תיק נוסף הנוגע לאותו סכסוך בין הצדדים והלה מתנהלים במאוחד. טרם התקיימה ישיבת קדם-משפט ראשונה. יצוין כי ראשיתו של ההליך בשנת 2015.

2. תמצית טענות המבקשת, כי המשיבה עצמה טענה שמצבה הפיננסי קשה וכי בעלי המניות האחים לוגסי הפסיקו למשוך משכורות מאז שנת 2010, כי למשיבה לא היו מקורות למימון הגירעונות וכי כתוצאה מכך נאלצה להפסיק פעילותה מאז שנת 2013. בתשובה נטען כי התובענה נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי וכי סיכוייה נמוכים וכי סכום התביעה הרלבנטי בשלב זה הועמד על סך לפחות 628,325 ₪, ואליו יש להתייחס בפסיקת סכום הערובה.

3. תמצית טענות המשיבה, כי תכלית הבקשה ליצור על המשיבה לחץ לסגת מתביעתה, כי למבקשת חלק משמעותי ביצירת חובות המשיבה ולמצבה הכלכלי, כי המשיבה שילמה את אגרת בית המשפט המעיד על יכולתה הכלכלית, כי הסכום בו נקבה המבקשת להפקדה הינו מופרז, וכי סכום החוב המופחת הינו בסך 128,325 ₪, כך שככל שתתקבל הבקשה, לאורו יש לקבוע את סכום החיוב בערובה.

4. בסעיף 353א לחוק החברות, מכוחו מבקשת המבקשת לחייב המשיבה בהפקדה כאמור, הותווה הסדר מיוחד, במסגרתו נקבעה חזקה שלפיה תחויב תובעת שהיא חברה בהפקדת ערובה "מספקת" לטובת הבטחת הוצאותיו של הנתבע, וכי הפטור מהפקדה, הוא החריג, היה ונסתרה החזקה. מכאן אפוא שבשלב זה הנטל על המשיבה להצביע על נימוקים בגינם יורה בית המשפט על סטייה מהכלל. זאת להבדיל מהוראת תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בה לא נקבעה חזקה כאמור.