ש.ז. נ' ר.מ. ואח'

1.לפני בקשת התובעת מיום 6/11/15 שעניינה: בקשה חוזרת לביטול מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, וכן- בקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום האורתופדי בקשר עם ת.ד נשוא התביעה, מיום 2/2/13 (להלן: "הבקשה").

הגם שלכאורה מדובר בשני עניינים- הבקשות שלובות זו בזו.

2.להלן נתוני רקע והשתלשלות עניינים רלבנטית.

3.ביום 28/3/15 קבעתי שאין בפני בשלב זה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורתופדי. זאת-בשים לב לדלות המסמכים שצורפו לבקשה, וראו את נימוקי ההחלטה. אפשרתי לתובעת להגיש מסמכים עדכניים, וקבעתי כי: "ככל שהתובעת מוותרת על בקשתה תודיע ואתן צו להגשת תחשיבי נזק". ביום 29/4/14 השיב ב"כ התובעת בזו הלשון:

מנוסח הודעת ב"כ התובעת, שהוגשה כאמור בהמשך ולאור החלטתי- לא ניתן היה להבין שאינה מוותרת על הבקשה למינוי מומחה.

4.ביום 25/1/15 נשלחה הצעתי לצדדים , לאחר שהוגשו תחשיבי נזק.

על ב"כ התובעת היה להגיש הודעה משותפת הכוללת את תוצאות המו"מ, עד ליום 1/3/15.

ביום 27/2/15, בהתקרב המועד- שלחתי תזכורת יזומה.

ביום 30/4/15, בחלוף חודשיים מהמועד להגשת ההודעה ובהעדרה- שלחתי תזכורת נוספת.

עוד תזכורת, הכוללת הפעם אזהרה כי בהעדר מענה עד ליום 11/6/15 תימחק התביעה מחמת חוסר מעש.

המתנתי עד ליום 15/6/15 ומשגם הפעם לא הוגש דבר ע"י ב"כ התובעת- הוריתי על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש.

על פי הנתונים המתועדים במערכת- פסק הדין נצפה ע"י משרד ב"כ התובעת שפרטיו היו אותה עת במערכת ביום 15/6/15 וכן- נשלח ע"י המזכירות באותו יום ונמסר ביום 24/6/15.

5.ביום 3/8/15 , בחלוף כחודש וחצי ממחיקת ההליך מחמת חוסר המעש המתואר- הוגשה בקשת ב"כ, המפרטת בין היתר ובתמצית- כי מדובר בטעות משרדית: