ת"א 43853-11-11 עאמר נ' אלעוברה ואח'

1.מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב בתאונת דרכים.

לטענת התובע, במועדים הרלבנטיים, היינו במועד התאונה שבה נפגע הרכב, הוא היה הבעלים של הרכב. לטענת התובע, הרכב נפגע, כאשר הנתבע 1 נהג במשאית לאחור ופגע ברכב, שחנה באותה עת במקום סמוך.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת, שלפיה שווי הנזק שנגרם לרכב עמד על סך של 76,953 ₪, ובנוסף נגרמה לו ירידת ערך ששוויה 7,982 ₪.

2.הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה.

הנתבעת 2, חב' הביטוח שביטחה את המשאית, הגישה כתב הגנה והכחישה בו את חבותה לשלם בגין הנזקים שנגרמו בתאונה. לטענת הנתבעת, בזמן התאונה היה הרכב נשוא התביעה ברשותו ובשימושו, ואף בבעלותו של מר מהראן אלעוברה, שהוא אחיו של הנתבע 1 והבעלים של חב' המשאיות ושל המשאית שבה נהג הנתבע 1 בזמן התאונה.

לטענת הנתבעת, בנסיבות האלה חל חריג לפוליסה הקובע כי: "המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו בגין חבות בשל נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם".

3.לנוכח המחלוקת, בין היתר בשאלה העובדתית שעניינה למי היה שייך הרכב נשוא התביעה בזמן התאונה ומי החזיק בו, נקבע התיק לשמיעת ראיות ואלה נשמעו בפני ביום 17/11/14.

מטעם התובע העידו התובע והנתבע 1.

מטעמה של הנתבעת העיד חוקר פרטי, שעל פי הטענה גבה את עדותו של הנתבע 1, שהוגשה לבית המשפט וסומנה נ/1.