ברקוביץ נ' חדד

לפני תובענה כספית לתשלום שכ"ט עו"ד.

1.התובע הוא עו"ד משנת 2003, והנתבע הוא איש עסקים, הנשוי לדודתו של התובע.

2.משנת 2005 לערך ייצג התובע את הנתבע בעניינים שונים, ובעיקר בגביית חובות בהוצאה לפועל.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מעולם לא נחתם הסכם שכ"ט ביניהם ביחס לשום הליך שטופל ע"י התובע עבור הנתבע.

3.בסוף שנת 2010 או בתחילת שנת 2011 פנה הנתבע לתובע בכדי שייצגו, יחד עם עו"ד נפתלי נשר (להלן – "עו"ד נשר") בתביעה רבת היקף בבית המשפט המחוזי מול חברת נהריה על הים (2004) בע"מ (להלן – "ההליך בבית המשפט המחוזי").

התובע ועו"ד נשר אמנם טיפלו עבור הנתבע בתביעה זו, וביום 22.2.15 ניתן פסק דין בהליך בבית המשפט המחוזי, במסגרתו התקבלה תביעת הנתבע תוך חיוב הצד שכנגד בתשלום סך של כ-12 מ' ש"ח (נכון למועד פסק הדין). תביעה שכנגד שהוגשה כנגד הנתבע – נדחתה.

לאחר שהסתיים ההליך בבית המשפט המחוזי סירב הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עבור הייצוג, ומכאן החלק העיקרי של תביעה זו.

4.במקביל, במהלך שנת 2010 הגיש התובע בשם הנתבע המחאה בסכום של 1.9 מ' ש"ח לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ 02-31153-10-2 (להלן – "תיק ההוצל"פ").

החייבים עפ"י ההמחאה הגישו התנגדות, אשר הועברה לבית המשפט ונדונה בת"א 4490-07-10 (להלן – "ההליך בבית משפט השלום").

ביום 13.7.14 ניתן פסק דין הדוחה את רוב טענות המתנגדים והמחייב אותם לשלם לנתבע את הסך של 934,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום 31.12.08, אגרת בימ"ש יחסית לסכום הנ"ל ושכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ש"ח, שהם הסך של כ-1.2 מ' ש"ח (נכון למועד פסק הדין בת"א 4490-07-10) ו-1.257 מ' ש"ח נכון להיום (במעוגל).