ת"א 43626-01-14 לוין נ' קצב

תביעה על סך של 349,950 ₪.

בהתאם לטענות התובעת, היא שכרה מהנתבע נכס, אשר שימש אותה להפעלת גן ילדים. הנכס נשרף. לטענת התובעת, על אף העובדה שהנתבע ידע שהנכס משמש את התובעת להפעלת גן ילדים, אשר היה פעיל בעת השריפה, הנתבע מנע מהתובעת את שיפוץ הנכס, ומנע ממבטחת הנכס מלבצע פעולות המתבקשות לשיקום המבנה. בכך גרם הנתבע להשבתת פעילות הגן, ולנזקים הנטענים המפורטים בכתב התביעה.

הנתבע הכחיש את טענות התובעת, וטען כי פעל בשקידה ראויה כדי לקבל את כספי הביטוח הנדרשים לצורך ביצוע השיפוצים בנכס. דא עקא, בין התובעת לבין בתה וחתנה (אשר היו מפעילי הגן, וכן בעלי הפוליסה) פרץ סכסוך אשר בא לידי ביטוי בהליכים משפטיים שהתנהלו ביניהם, שבמסגרתם התובעת טענה כי כספי הפוליסה שייכים לה ולא לבעלי הפוליסה.

במסגרת הליכים אלה, התובעת דרשה מהמבטחת שלא להעביר את הכספים לבתה, והמבטחת נמנעה מכך.

במקביל, נפתח כנגד בתה של התובעת תיק פש"ר וכספי הפוליסה הועברו אליו. לאחר דיון שהתקיים בחודש דצמבר 2014 בבית המשפט המחוזי, החליט בית המשפט כי בתה של התובעת תקבל מחצית מכספי פוליסת ביטוח התכולה, התובעת את המחצית השניה, ואילו הנתבע יקבל את כספי פוליסת ביטוח הנכס.

עד להחלטה זו – לא ניתן היה לקבל את הכספים מהמבטחת, ולהתחיל בשיפוץ המבנה.

עוד טען הנתבע כי ממילא מרבית עילות תביעת התובעת "נבלעת" בתגמולי הביטוח שהתקבלו מהמבטחת, וכי נזקי התובעת הנטענים כלל לא הוכחו.

בפתח ישיבת ההוכחות בתיק זה, הצדדים הגיעו לכלל הסכמה כי אדון ואכריע בתביעה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, לאחר קבלת סיכומי הצדדים, וללא הנמקה.

לאחר שקראתי את סיכומי הצדדים ובחנתי ראיותיהם, הרי שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל סופי ומוחלט של 5,000 ₪.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ו, 03 מאי 2016, בהעדר הצדדים.