ת"א 43543-02-11

1.בפניי תביעתה הכספית של התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 79,117.42 ₪, המהווה לטענתה את חובו של הנתבע כלפיה, בגין שירותי רדיו טלפון סלולאריים שקיבל ממנה, לרבות בגין ציוד, שימוש ועמלות יציאה, נכון ליום הגשת התביעה.

2.התובעת טוענת, כי החל מיום 31/08/09 התקשר עמה הנתבע בהסכמים לקבלת שירותים סלולאריים וציוד (13 מכשירים סלולאריים, 3 מכשירים לרכב, דיבורית לרכב ושני מודמים חיצוניים), אלא שזה האחרון הפר את התחייבותו לשלם בעבור שירותים אלו (הוראת הקבע בוטלה על ידי הנתבע ביום 21/11/10 ודרישות התשלום חזרו), ונותר חייב לתובעת את הסכום הנתבע. לתביעה ולתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובעת, צורפו מסמכים רבים, ביניהם: הסכמי ההתקשרות שנערכו עם הנתבע, כרטסת הנהלת חשבונות, תיעוד שיחות ממחלקת שירות הלקוחות וחשבוניות חודשיות.

על פי המסמכים שצורפו, יתרת החוב בגין שימוש הינה 13,956 ₪, יתרת החוב בגין ציוד הינה 17,759 ₪, ויתרת החוב בגין עמלות יציאה הינה 46,433 ₪.

3.טענות הנתבע פורטו בתצהירו שצורף לבקשת הרשות להתגונן (להלן: "התצהיר הראשון") וכן בתצהיר עדותו הראשית.

בתצהיריו טען הנתבע, כי אכן חתם על כל הסכמי ההתקשרות עם התובעת.

לב המחלוקת בין הצדדים הוא הסכם ההתקשרות בעניין המודמים החיצוניים ובמיוחד לעניין ההסכמה בדבר נפח חבילת הגלישה החודשית בהם. הנתבע טוען, כי בעת רכישת שני המודמים החיצוניים, בסיכום בעל פה בינו לבין סוכן המכירות איתי גושן (להלן: "איתי"), הובטח לו על ידי האחרון כי חבילת הגלישה הינה ללא הגבלה.

בתצהירו הראשון טען הנתבע, כי במהלך חודש 11/2010 נתגלה לו כי הנתבעת חייבה אותו בסכום כולל של 8,600 ₪ באמצעות כרטיס האשראי, כאשר רובו של החיוב (5,698 ₪ לפני מע"מ) הינו בגין חריגה מחבילת הגלישה שבוצעה באמצעות אחד מהמודמים (חבילת גלישה בנפח של GB10 לחודש).

לגרסתו, חרף פניות חוזרות ונשנות אל התובעת וניסיונותיו להסביר לנציגי השירות כי מדובר בטעות, וכי על פי הסיכומים עימו הוא אמור לגלוש בחבילה ללא הגבלת נפח, פניותיו נפלו על אוזניים ערלות, ועל כן, בהמלצת איתי, ומשחשש שהתובעת תנתק את קווי הטלפון ובכך תגרום לפגיעה בעסקו ופרנסתו, נאלץ הנתבע לבטל את הוראת הקבע ולנייד את מספרי הטלפונים הסלולאריים שלו לחברת "סלקום".

הנתבע טוען, כי בנסיבות שנוצרו, בהן ביטול הוראת הקבע וניוד המספרים נעשו באשמתה הישירה של התובעת, יש לקבוע כי אינו חייב לה דבר.

4.בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי, שמעתי את עדותם של נציג התובעת מר דוד שרף (להלן: "דוד") ושל הנתבע.

לאחר שמיעת הראיות הגישו באי כח הצדדים את סיכומי טענותיהם בכתב.