ת"א 43536-03-13 טיטלבאום נ' א.ש צפון פלסט בע"מ ואח'

שני הצדדים טוענים כי הם מבקשים לסיים ההליך במהרה (ראו ההודעה האחרונה של הנתבעים/התובעים שכנגד והערת ב"כ התובע/הנתבע שכנגד במעמד הכתבת החלטתי בדיון האחרון), אך בפועל הם מתנהגים בדרך הפוכה המביאה לעיכוב סיום ההליך.

מן הראוי היה ששני עורכי הדין ידברו ישירות ביניהם ויגיעו להסכמות.

גם התגובה האחרונה של הנתבעים/התובעים שכנגד הנפתחת במילים "ככל שהמשיב מתנגד...", ממחישה עד כמה שיחה ישירה היתה מביאה להבנה מה מוסכם ומה במחלוקת.

לאור התגובה האחרונה אבהיר כי אין צורך בעד לצורך עדות בשאלה מה "משמעותה של ערבות אישית" זו שאלה משפטית (ולא שאלה של ידיעה שיפוטית כנטען במרומז בתגובה) וכל צד יוכל לטעון לכך בסיכומים, לא רלבנטית דעתו של עובד בנק זה או אחר בשאלות אלו.

משתמע מהתגובה האחרונה כי כל המסמכים עליהם מתכוונים הצדדים להסתמך הוגשו, עובדה שממחישה עד כמה לא ברור לי מדוע עדיין "מתוכחים" הצדדים באמצעות בקשות, תגובות ותגובות לתגובות.

לא אקבע התיק להוכחות כל עוד לא הוגדרה מסגרת שמיעת הראיות.

עד ליום 30.3.15 יודיעו הצדדים בהודעה משותפת האם הגיעו להסכמה, בהעדר הסכמה יציעו מועדים לקדם משפט לימים א או ג בשבוע, במקרה של הסכמה, עדיין פנוי ביומני המועד שהתפנה בשל ביטול תיק הרכב פשע חמור-20.4.15 וניתן לשמוע את הראיות באותו יום, למניעת ספק-אני לא משריין המועד לתיק זה לאור כל האמור בפתח ההחלטה, וייתכן כי עד להגעת הצדדים להסכמה-אם בכלל, אקבע תיק אחר לאותו יום.

בהעדר הסכמה על תאריך או על אופי הדיון, אקבע התיק על פי יומני לקדם משפט והצדדים יתאימו עצמם למועד שייקבע.

תזכרת פנימית 31.3.15.