ת"א 43460-06-13 פורת ואח' נ' פז חברת נפט בעמ ואח'

1.עניינה של הבקשה שלפניי בהטלת חיסיון מכוח סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק"), במובן זה שיאסר על המשיבים (התובעים והנתבעים שכנגד), לעשות שימוש בנתונים המסחריים המובאים בראיות המבקשת, שלא במסגרת ההליך דנן.

2.לטענת המבקשת (הנתבעת והתובעת שכנגד), יש בראיות ובחוות הדעת שהגישה במשפט (על נספחיהן) נתונים מסחריים חסויים, כגון: נתוני מכירה, תחשיבי רווחיות, תנאים מסחריים, נתונים בדבר שווי המקרקעין בתחנות התדלוק וכיוצא בכך. הואיל ומדובר בסודות מסחריים, עותרת המבקשת כי לא יעשה שימוש בנתונים, אלא במסגרת המשפט.

3.המשיבים מתנגדת לבקשה. אליבא המשיבים לא ניתן לאסור עליהם ועל באי כוחם לעשות שימוש בכל המצוי לפניהם לצרכים נוספים. בא כוח המשיבים מייצג למעלה מ – 30 מפעילי תחנות תדלוק אחרים. תכלית הבקשה היא אפוא, להקשות על בא כוח המשיבים בניהול הליכים כנגד המבקשת. פז חשפה את הנתונים מיוזמתה. אין מדובר בסודות מסחריים, שכן איש לא ביקש מפז לחשוף סודות אלה.

דיון והכרעה

4.המסגרת הנורמטיבית לבחינת הבקשה דנן היא הוראת החיסיון הקבועה בסעיף 23(א) לחוק:

"בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם".

5.זהו חיסיון סטטוטורי – יחסי, אשר נבחן בהקשר לנסיבות קונקרטיות [רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן, [פורסם בנבו] (2013)]. בעת בחינת היקף החיסיון על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים, לרבות חשש לפגיעה בצד שלישי שאינו צד לדיון [יצחק עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – נסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי, 247, 288 – 289 (2007)].

6.בענייננו, מפנה המבקשת לסעיפים קונקרטיים בראיותיה, ובחוות הדעת שהוגשו מטעמה, שכוללים סודות מסחריים (סעיף 1 לבקשה וכן סעיף 4 לתשובה):

נתוני המכירות והיקפי המכירה הכספיים בהתייחס להפעלת תחנת התדלוק וחנות הנוחות;

נתוני מכירות ותחשיב רווחיות;

מערכת הסכמים בנוגע להתקן תדלוק אוטומטי "פזומט";