ת"א 43418-09-13 אבוחצירה ואח' נ' טסלר ואח'

מבוא 

1. תביעה בסכום של 452,624 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר.

2. ביום 3.12.13 ניתן פסק דין נגד נתבע 1 (להלן-"טסלר"), בהעדר הגנה. נתבע 2 (להלן-"ארליך") הגיש בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן, ובהסכמת התובעים שניתנה לאחר קיום דיון בבקשה, הועבר הדיון בתובענה נגדו להידון בסדר דין רגיל.

3. טסלר זומן להעיד בפני מטעם התובעים, הוא אף הגיש תצהיר עדות ראשית, ואולם הוא ביכר שלא להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו, למרות שידע אודותיו ונחקר לגביו.

4. עיקרה של המחלוקת בין הצדדים היא האם קיימת יריבות בין התובעים לבין ארליך, האם חייב ארליך לתובעים השבה או פיצוי בגין הסכומים ששילמו כתמורה בעד הדירה שרגשו.

5. אקדים ואציין כי לאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את התביעה נגד ארליך, בשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן והצגת מצג שווא, הן באשר לקיומה של אפשרות לבנות דירה בחלל הבניין, הן באשר למתן בטוחה ממשית להבטחת ערך התמורה ששולמה רובה ככולה מראש.

    

   המסכת העובדתית

6. התובעים, בני זוג המתגוררים בירושלים, רכשו דירה בת 2 חדרים, אשר עתידה הייתה להיבנות ברח' ניסן בק 14 בירושלים (להלן- "הדירה"). על פי הוראות ההסכם לרכישת הדירה מיום 31.5.2010 (להלן- "ההסכם") עתידה הייתה הדירה להימסר לתובעים בתוך שנה, ותמורתה היה על התובעים לשלם סכום של 400,000 ₪. מוכר הדירה על פי ההסכם הוא טסלר בלבד, ושמו של ארליך כלל לא נזכר בו.

7. במעמד חתימת ההסכם שילמו התובעים לטסלר על חשבון התמורה סכום של 50,000 ₪. לאחר מכן שילמו על חשבון התמורה סכום של 300,000 ₪, בהפקדה לחשבון בנק של חברה בשם קרן ספרא פנמה ישראל בע"מ (להלן-"קרן ספרא").