ת"א 4340-01-14 מלול נ' זדה ואח'

התובע והנתבעים 1-2 ("הנתבעים") הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, ללא נימוקים, וזאת על יסוד כלל החומרים שבתיק בית המשפט וטענות הצדדים בדיון (ע' 2, ש' 5-13 לפרוטוקול).

עיינתי בכלל המסמכים שבתיק בית המשפט. בכלל זה עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם. בין היתר עיינתי בהסכם השכירות שנעשה בין הצדדים, ובכלל זה בהוראותיו השונות הן ביחס לתום תקופת השכירות, הן ביחס לשיעור דמי השכירות, הן בקשר לפיצוי המוסכם הן באשר לתשלום היומי שנקבע בשל איחור בפינוי. שקלתי את טענות הנתבעים באשר להוראות אלה. הבאתי בחשבון גם את היחס בין הוראות הפיצוי השונות. נתתי דעתי לטענות הצדדים ביחס למועד שבו פונה המושכר בפועל ולמה שהוצג, ושלא הוצג, בהקשר זה. נתתי דעתי לעמדת הנתבעים בכל האמור בתשלום דמי השכירות עד למועד הפינוי. שקלתי את טענות הנתבעים כי התובע התיר להם להישאר בדירה גם לאחר תום תקופת השכירות. בהקשר זה נתתי דעתי גם לתכתובות בין הצדדים קודם לתום תקופת השכירות ועל האופן שבו יש בהן כדי להקרין על הטענות האמורות. שקלתי את טענות התובע ביחס לנזקים שנגרמו לו. שקלתי את מכלול טענות הצדדים, כפי שהועלו הן בכתובים הן בדיון לפניי.

על יסוד התמונה הכוללת שהובאה לפניי אני מורה כי על הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע סכום כולל (כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד) בסך 18,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

החזר אגרה לתובע – בהתאם לתקנות ובשים לב לכך שהתביעה הסתיימה על דרך הפשרה בישיבת קדם משפט ראשונה.

המזכירות תמציא באמצעות הפקס.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.