ת"א 43373-06-12 ה' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

בקשה מטעם התובע למינוי מומחה תעסוקתי.

1.התובע, יליד שנת 1952, נפגע בתאונת דרכים ביום 10.01.2011. התאונה הוכרה, ע"י המוסד לביטוח לאומי, כתאונת עבודה ולתובע נקבעה דרגת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 15% בתחום הפסיכיאטרי, תוך הפעלת תקנה 15 במחצית, כך שהנכות הסופית הועמדה על שיעור של 19%.

2.בבקשה נטען, בין היתר, כי רופא תעסוקתי ופסיכיאטר בקופ"ח קבעו כי התובע אינו יכול לשוב לעיסוקו כנהג תובלה ומכאן הוא פוטר מעבודתו. כמו כן, על סמך מצבו הרפואי, עקב התאונה, נשלל רשיון הנהיגה שלו.

3.ב"כ התובע הפנה לאישור שניתן מטעם רופא תעסוקתי שבדק את התובע ביום 10.10.13, ואשר לפיו "עקב התסמונת הבתר טראומטית המשמעותית והכרונית ממנה סובל, תסמונת העמידה לטיפול תרופתי ופסיכיותראיפיה עד כה – אבד את כושרו לעבודתו או לכל עבודה אחרת...לאור גילו, השכלתו, נסיונו המקצועי ומצבו הנפשי והרגשי – סיכוייו לשיקום תעסוקתי קלושים".

4.בבקשה נטען כי לאור גילו של התובע והשכלתו התיכונית ולאור עיסוקו מעל 20 שנה כנהג תובלה, אין לו אפשרות מעשית היום לעשות הסבה מקצועית ולהשתלב במעגל העבודה בכל עבודה אחרת. לשיטתו, רק מומחה תעסוקתי יוכל לתת תמונה הולמת של השפעת התאונה עליו.

5.הנתבעת התנגדה לבקשה. לשיטתה הטיעונים שבפי התובע אינם מצדיקים מינוי מומחה תעסוקתי, שכן מדובר בטיעונים לעניין נכותו התפקודית של התובע, אשר הערכתה נתונה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

6.דין הבקשה להידחות.

7.הלכה היא כי בית-המשפט הוא המכריע בשאלת נכותו התפקודית של הנפגע על בסיס הראיות שבפניו לעניין התפקוד, הכישורים, הסגולות, ההכשרה ותחומי העיסוק שלו. הדרך להוכיח את הנכות התפקודית ואת הפגיעה בכושר העבודה היא באמצעות הבאת ראיות ונתונים עובדתיים ובד"כ לא נדרש לשם כך למומחה נוסף (ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 687).

נקבע זה מכבר כי אין למנות מומחה רפואי במסגרת בחינת הפגיעה התפקודית להוכחת נושא רפואי שאיננו נכות כדבר שבשיגרה, כאשר הפסיקה הכירה במקרים חריגים המצדיקים מינוי מומחה תעסוקתי, כגון פגיעה גופנית קשה המשלבת מערכות שונות, וכן עיסוק מיוחד של הנפגע שקדם לתאונה.