ת"א 43343-07-12 ערך - נכסים ומיסוי מקרקעין בע"מ נ' הרים - מדיקל בע"מ

לפניי תביעה לתשלום שכ"ט בסך של 396,949 ₪, בגין שירותי ייעוץ ארנונה שסיפקה התובעת לנתבעת. התובעת טוענת כי עקב מהלכים בהם היא נקטה נכרת הסכם בין העירייה לנתבעת אשר הניב לנתבעת חסכון ניכר בתשלומי הארנונה, ועל כן זכאית התובעת לשכ"ט. הנתבעת איננה מכחישה שההסכם אותו גיבשה התובעת עם העיריה הניב לה חיסכון, אלא שלטענתה מדובר בהסכם בלתי חוקי שלא שיקף את מצב הדברים האמתי בשטח, ושבוטל על ידה, ועל כן היא איננה חייבת לשלם לתובעת דבר.

העובדות

התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי ייעוץ בענייני ארנונה. הנתבעת הינה חברה המפעילה מרכז לרפואה אסתטית בקניון בנהריה. בסוף שנת 2007 נכרת בין הצדדים הסכם לפיו התובעת תפעל להפחתת חיובי הארנונה של הנתבעת תמורת שכר טרחה בשיעור של 40% מכל סכום שיופחת. הצדדים היו ערים לכך שכל הסדר שתשיג התובעת מול העיריה יכלול, מחד, חסכון בארנונה לגבי דרישות ארנונה שהפיקה העירייה לפני ההסדר, ומאידך חסכון עתידי בארנונה. על כן הוסכם, כי שכר הטרחה יכלול שני מרכיבים, האחד- שכר טרחה באחוזים כנ"ל אשר ייגזר מכל סכום החיסכון שיצטבר עד לכריתת ההסכם עם העירייה, והשני- שכר טרחה באחוזים מהחיסכון שצפוי להיגרם במשך תקופה של 18 חודשים: "מיום שהתקבלה תשובת העיריה להפחתת הארנונה" (סעיף 5(א) להסכם). אחר הדברים האלה, הנחתה התובעת את הנתבעת שלא לשלם את הארנונה אשר נדרשה ממנה, ובמקביל היא הגישה השגות על חיובי הארנונה וניהלה משא ומתן מול העיריה להסדרת העניין. בחודש אוקטובר 2010, או בסמוך לאחר מכן, נשאו מאמצי התובעת פרי ונערכה טיוטת הסכם בין העיריה לבין הנתבעת לפיה הנתבעת תשלם לעירייה סך של 337,757 ₪ לסילוק חובות הארנונה עד סוף שנת 2010, במקום לשלם את החוב שהיה רשום בספרי העירייה ואשר עמד על סך של 721,308 ₪. לפי הסכם זה נחסך לנתבעת סכום של 383,308 ₪. לפי דברי התובעת החיסכון נגרם כתוצאה מהסכמת העיריה לשנות את סיווג הנכס מ"קניון" ל-"בתי ספר פרטיים". כך או כך, טיוטה זו לא נחתמה, מפני שהנתבעת התקשתה לשלם את החוב בתשלום אחד ועל היא כן פנתה עצמאית לעירייה בבקשה לחלק את החוב לתשלומים. בסופו של דבר העירייה הסכימה לחלק את החוב לתשלומים, ובהמשך לכך נכרת בין העירייה לנתבעת הסכם סופי מיום 19/05/11 (ראו – נספח ד' לכתב התביעה), שלפיו התחייבה הנתבעת לשלם סך של 372,640 ₪ במקום החוב בספרי העיריה שעמד על סך של 721,308 ₪. בהמשך לכך, שלחה התובעת לנתבעת ,ביום 25/05/11, חשבון שכ"ט על סך של 342,197 ₪ בתוספת מע"מ (ראו – נספח ה' לכתב התביעה). הנתבעת לא חלקה על חישוב שכר הטרחה, והיא איננה חולקת עליו גם היום, אלא היא טענה שהתובעת כלל לא זכאית לשכר טרחה. את הנימוקים לעמדתה פרטה הנתבעת במכתב תשובה מיום 22/8/11 (נספח ה' לתצהיר בעלי הנתבעת מר אביזמר). וכך כתבה הנתבעת באמצעות בא כוחה:

"....

5.ממכתבכם אנו למדים כי השטח בגינו מחויב העסק הינו 791 מ"ר למרות שמרשי הציג בפניכם את ההסכם עם הקניון לפיו השטח אותו מחזיקה החברה הינו בן 420 מ"ר בלבד.

....

7.לא זו אף זאת, נראה כי סיווג הנכס שונה באמצעותכם לבתי ספר פרטיים (341) ולא "קוסמטיקה" שזו מטרתו והסיווג הנכון לדעת מרשי, סיווג שאיננו משקף נכונה את הפעילות המתנהלת בנכס.

....

8.אינני יודע על איזה בסיס הופחתו/שונו ו/או הותאמו חיובי הארנונה עד ליום 31/12/10, ואולם ככל שהדבר מתייחס למועדים שמיום 01/01/11 הרי שהנכס נשוא ההסכם איננו משמש כבית ספר פרטי ובתור שאינו כזה, מרשי יהא חשוף לתביעות ו/או לחיובים רטרואקטיביים בגין הפחתות ככל שנעשו, שוב מאחר ואינני יודע מהו הבסיס להסכם הפשרה.

9.בכל מקרה על פי ייעוץ משפטי שנתתי למרשי הרי שההסכם איננו משקף את המצב, ובתור שכזה עלול לגרור חיובי ארנונה אישיים כנגד מר אביזמר שלום, לרבות חיובים רטרואקטיביים.

10.אשר על כן, ובהתאם הנני מודיע לכם בזאת כי ההסכם איננו חוקי ו/או תקף שכן הוא מתבסס על הצהרות ו/או מצגים שהוצגו בפני העיריה ואשר אינם נכונים, לכל הפחות ביחס לתקופה המתחילה ב 01/01/2011.

....

13.לנוכח האמור לעיל, מודיעים לכם מרשיי באמצעותי על ביטול ההסכם והפסקת הייצוג לאלתר".