פרידמן נ' שפירא (שפירו)

1.בית המשפט העליון קבע כי התובע מימש חוזה אופציה שנכרת בינו לבין הנתבע, וכי הוא היה זכאי לרכוש נכס מקרקעין השייך לנתבע. לאחר שהנתבע מכר את הנכס לצדדים שלישיים, הגיש נגדו התובע את התביעה הנוכחית, לתשלום פיצויים, לרבות פיצוי בגין אובדן רווחים ובגין רווחי ההפרה של הנתבע. האם לאור השתלשלות האירועים לאחר מימוש חוזה האופציה קמה לתובע זכאות לפיצויים, לאור פסק דינו של בית המשפט העליון? מיהו המפר בנסיבות הללו? בסוגיה זו עוסק פסק דיננו.

הסכם האופציה

2.בפסקאות 5-2 להלן תובא תמצית עובדתית כפי שתוארה בפסק הדין בעליון (עליו ראו בהמשך): ביום 12.2.2010 נחתם מסמך שכותרתו "הסכם" בנוגע למקרקעין שבבעלות הנתבע בחלקה 10 בגוש 10817, ברחוב העלייה השנייה בחיפה, עליה בנוי בית מגורים (להלן: הנכס). במסמך זה, שנחתם על-ידי הנתבע, כ"מוכר", ואייל פרידמן (להלן: אייל), אחיו של התובע, כ"קונה", הוקצו לקונה 30 ימים לביצוע על הבדיקות הקשורות בנכס, ונקבע כי בתקופה זו לא יוכל המוכר למכור את הנכס לקונה אחר.

3.הנתבע ואייל חתמו בחודש מרץ 2010 על מסמך נוסף, שכותרתו "הסכם", ובו ניתנה ל"קונה" ("אייל פרידמן ו/או אלון פרידמן או מי מטעמם") זכות לרכוש את הנכס תוך ששה חודשים (להלן: הסכם האופציה). מפאת חשיבותו, יובא להלן נוסחו המלא של הסכם האופציה":

"הואיל והמוכר מעונין למכור את בנין המגורים ואת הקרקע שבבעלותו, ברח' העלייה השנייה 65, חיפה, על שטח של 798 מ"ר,

והואיל והקונה הסכים לרכוש את הבנין ואת הקרקע,

והואיל ונותר לוודא מה יעלה בגורל ההפקעה אותה מבקשת העיריה מהמגרש,

להלן הוסכם כי:

לקונה תהיה הזכות לרכוש את הבנין בתוספת הקרקע, תוך 6 חודשים מחתימת הסכם זה, במחיר שסוכם בין הצדדים, על פי התנאי הבא: