ת"א 43163-05-10 קרמונה נ' בלושטיין

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
43163-05-10
1.7.2015
בפני השופט:
נחום שטרנליכט

- נגד -
התובע:
יובל קרמונה
עו"ד מנחם גרון 		הנתבע:
אהוד בלושטיין
עו"ד אורן בלושטיין
פסק דין
 פתח דבר והצדדיםהתובע עותר לתשלום פיצויים בסך של 180,000 ₪ בשל נזקים שנגרמו לו, לטענתו, מחמת פעולותיו של הנתבע. התובע טוען, כי הנתבע הוציא מן התובע כספים במרמה, במסגרת חברה, שהם היו בעלי מניותיה. יוער, כי מלכתחילה הוגשה התביעה גם נגד שני נתבעים נוספים, מר ציון לביא וע"ד אושרי בסיל. ביום 19.5.14 נמחקה התביעה, ככל שהיא נגעה לנתבעים נוספים אלו. טענות התובעביום 8.9.2009 התאגדה אב-גז בע"מ (להלן – החברה). החברה הוקמה ביוזמת הנתבע והייתה בבעלות משותפת של התובע, הנתבע ומר ציון לביא (להלן – מר לביא). כל אחד מבעלי המניות החזיק בשליש ממניות החברה. התובע עבד בחברה כטכנאי גז ואילו הנתבע עסק בהנהלה ובשיווק. ביום 14.10.2009 מונה הנתבע למנהל החברה. על שם החברה נפתח חשבון בנק וכן הוצאו על שמה שני כרטיסי אשראי. התובע, הנתבע ומר לביא נדברו ביניהם, כי כל אחד מהם ישקיע בחברה סך כולל של 150,000 ₪ בתמורה לקבלת שליש ממניות החברה. עוד הוסכם, כי לא ישולמו משכורות לבעלי המניות, אלא מרווחי החברה. עוד הוסכם, כי עם הקמת החברה יחתמו הבעלים על הסכם שכותרתו "הסכם יסוד שותפות בחברה", אשר נערך ע"י עו"ד אושרי בסיל (להלן – עו"ד בסיל). מסיבה שאינה ברורה לתובע, הסכם שכזה לא נחתם בסופו של דבר. התובע ומר לביא עמדו בהתחייבויותיהם והשקיעו כספים בחברה. התובע השקיע בחברה סך כולל של 100,000 ₪, ומר לביא השקיע בחברה סך כולל של 89,600 ₪. הנתבע לא השקיע כספים בחברה כמוסכם, וכן לא העביר רכבים, שהיו בבעלותו, לבעלות החברה, כפי שהבטיח לעשות. למרות זאת, משך לעצמו הנתבע משכורות מהחברה וכן כספים עבור הוצאות רכב. הנתבע עשה שימוש בלעדי בכרטיסי האשראי של החברה, וזאת גם לשימושים פרטיים. הנתבע מעל בכספים, שהיו מיועדים להשקעה בחברה, ואשר הופקדו בידיו בנאמנות, ועשה בכספים אלו כבתוך שלו: בחודש ספטמבר 2009 קיבל הנתבע סכום כולל של 10,000 ₪ מהתובע וכן סכום נוסף של 10,000 ₪ ממר לביא. הכספים הועברו לנתבע, על מנת שיעשה בהם שימוש לצרכי החברה. הכספים לא הופקדו בחשבון החברה במלואם. תחת זאת, הנתבע הפיק לחברה חשבונית מס לטובתו בגין "יעוץ להקמת חברה לשיווק גז". זמן קצר לאחר שהפקיד התובע מלוא הכספים בחברה, הודיע הנתבע לתובע, כי נתגלתה אצלו מחלה ממארת. הנתבע ידע על מחלתו זמן רב קודם לכן, והסתיר זאת מהתובע. התובע טוען, כי אם היה מודע למצב בריאותו של הנתבע, לא היה מייסד את החברה בשותפות עם הנתבע ולא היה משקיע בחברה כספים. ביום 28.12.09 נחתם בין הנתבע ובין מר לביא הסכם להעברת מניות, במסגרתו העביר מר לביא את מניותיו בחברה לנתבע, תמורת תשלום של 70,000 ₪ (להלן – הסכם העברת המניות). התובע התבקש לחתום על הסכם העברת המניות ולאשר, כי אין לו התנגדות לאמור בו. בדיעבד התברר לתובע, כי נפל קורבן למעשה עוקץ. הסכם העברת המניות היה - למעשה - התחייבות של החברה להשיב למר לביא את השקעותיו בה. עוד התברר לתובע, כי הוא הוחתם בעורמה וללא ידיעתו, על ערבות אישית להתחייבויות החברה, ובכלל זה גם להתחייבויות הנתבע כלפי מר לביא. בהמשך, כאשר ביקר התובע במשרדי החברה, מצא על שולחן העבודה מסמך, שחזה כמסמך שנערך ביום 26.4.2010. מהאמור באותו מסמך עולה, כי נערכה ישיבת בעלי מניות בחברה בהשתתפות הנתבע לבדו, במהלכה הוחלט על סגירת החברה החל מיום 30.4.2010. עוד עולה מהאמור באותו מסמך, כי לשם הסדרת התחייבות החברה כלפי מר לביא הוחלט להעביר למר לביא את בלוני הגז, שהיו בבעלות החברה. עוד התברר לתובע, כי הנתבע שיגר מכתבים למספר ספקים, שעבדו עם החברה. במכתבים אלו קרא הנתבע לספקים שונים להפסיק את מתן השירותים השונים לחברה. חרף פניותיו של ב"כ התובע לנתבע, בהן הורה לו שלא למכור את ציוד החברה, מסר הנתבע לידי מר לביא את מלאי בלוני הגז, בשווי של 65,000 ₪, ובכך רוקן לחלוטין את החברה מנכסיה. התובע טוען, כי קמות לו עילות התביעה הבאות: הפרת חובת תום הלב במשא ומתן; מעילה באמון; פגם באומד דעת הצדדים ובגמירות דעתם; טעות והטעיה; הסכם מקפח ומפלה ועשיית עושר שלא במשפט. בנסיבות הענין, עותר התובע לפיצוי נזקיו כדלקמן:

  • 100,000 ₪ כספי ההשקעה בחברה, שירדו לטימיון בעטיו של הנתבע ובשל מצגי השווא שהציג;

  • 80,000 ₪ בגין שישה חודשים בהם לא קיבל התובע שכר בעבור עבודתו ובגין הפסד מקום עבודה חלופי;

  • 80,000 ₪ בגין עגמת נפש.

     

    סך נזקי התובע עומדים על סך של 260,000 ₪, ואולם התובע העמיד את תביעתו על סך כולל של 180,000 ₪ בלבד.

     

    טענות הנתבע

    יש לדחות את התביעה מחמת העדר עילה. על התובע להפנות טענותיו לחברה – שהינה ישות משפטית עצמאית - ולא כלפי הנתבע, שלא חב לתובע מאומה. הנתבע השקיע כספים בחברה בהתאם לנדרש ולמוסכם.

     

    חזקה על התובע, שמנהל עסק עצמאי, בנוסף להיותו שותף בחברה, כי חתם על הסכם העברת המניות, לאחר שהבין האמור בו והסכים לכך. התובע ידע היטב את משמעויות ההסכם ואת המחויבויות העולות ממנו. הסכם העברת המניות נעשה בהתאם לדין וללא משוא פנים.

     

    הנתבע פעל כמנכ"ל בפועל של החברה ולא לקח לעצמו דבר שלא בהתאם לתפקידו. הרכבים שבבעלות הנתבע, שמוזכרים בכתב התביעה, שימשו את הנתבע כמנכ"ל החברה וכן את החברה עצמה. החברה פעלה בשקיפות מלאה והיתה לתובע ידיעה מוחלטת על הנעשה בחברה. לתובע היתה אפשרות להתעדכן בהוצאות החברה ובהכנסותיה, ככל שחפץ בכך.

     

    כל הפרוטוקולים של ישיבות הנהלת החברה נכתבו ביחד עם התובע ובעלי המניות האחרים בחברה, ככל שהיו. כך גם פרוטוקול סגירת החברה נערך בידיעתו של התובע.

     

    לא הופקדו בידי הנתבע כספים בנאמנות. כל תשלום שהועבר לנתבע עבור החברה הופקד בחשבון החברה והיה שייך לחברה בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>