לוזון נ' קסלר ואח'

תביעה בגין טענות לרשלנות מקצועית של עורכת דין בייצוג בהסכם לרכישת בית מגורים. בתביעה טענות לנזקים שנגרמו לתובע עקב חריגות בנייה שהתגלו בדיעבד, ועקב המלצה כביכול של עורכת הדין לעכב את התשלום האחרון, שבעטיה חויב התובע בפסק דין בתשלום פיצויים למוכרים.

רקע עובדתי

1. במהלך שנת 2008 ביקשו התובע ובת זוגתו (להלן: "שירז") למכור את דירת התובע ברחובות, ולרכוש במקומה בית לתובע עבור מגוריהם המשותפים. לצורך כך פנו אל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") שתייצגם בעסקאות הללו. יצוין כי שירז היתה הגורם הדומיננטי שעסק בשמו של התובע במשא והמתן מול המוכרים ובקשר מול הנתבעת.

2. התובע מכר את דירתו ביום 20.11.08, ומועד הפינוי נקבע ליום 10.7.09. במקביל, ניהלו בני הזוג משא ומתן לרכישת בית ברחוב האלה במזכרת בתיה (להלן: "הבית ברחוב האלה").

3. אין מחלוקת, כי מאחר שהמוכרים של הבית ברחוב האלה מסרו כי קיימות בנכס חריגות בניה, הפנתה הנתבעת את התובע ואת שירז לקבלת חוות דעת שמאית (בא כוח התובע העלה בסיכומיו טענה חדשה שלפיה ההפניה לשמאי לא היתה ביוזמת הנתבעת, אולם שירז עצמה פירטה עובדה זו בתצהירה, בסעיף 4, וסוגיה זו כלל לא היתה שנויה במחלוקת). בחוות הדעת של השמאי חיים כהן (להלן גם: "השמאי") נמצאו חריגות בניה בעליית הגג ובפרגולות.

4. רכישת הבית ברחוב האלה לא הושלמה, בנסיבות שהצדדים חלוקים ביחס אליהן. לטענת התובע ושירז, העסקה נכשלה מאחר שהמוכרים היו בהליכי גירושין ולא היה באפשרותם לטפל בחריגות הבנייה. לטענת הנתבעת, התובע ושירז ביקשו לרכוש את הדירה חרף חריגות הבניה שאיתר השמאי, והיו נכונים לשאת בעלות הכשרתן, אולם המוכרים סירבו בשל חששם ששירז תגרור אותם להליכים משפטיים. מכל מקום, העסקה לא יצאה אל הפועל, והתובע המשיך בחיפושיו אחר נכס אחר.

5. בעקבות מידע שמסר השמאי, החלו התובע ושירז לברר פרטים ביחס לבית אחר במזכרת בתיה, ברחוב האשל, הוא הבית נשוא התביעה. מדובר בבית זהה במבנהו לבית ברחוב האלה. בעלי הנכס (להלן: "המוכרים") טענו כי עליית הגג בביתם נבנתה בהיתר, אולם הוסבה לחדר מגורים באמצעות פתיחת חלון והתקנת שירותים ומקלחת ללא היתר. כן מסרו, כי קיימות חריגות בניה בפרגולות במרפסות.

6. אין מחלוקת, כי באותו שלב הנתבעת הפנתה את התובע ואת שירז לוועדה המקומית לתכנון ולבניה "זמורה" (להלן: "הוועדה המקומית") לצלם את היתר הבניה של הדירה, לצורך בחינת סוגיית חריגות הבנייה. לטענת שירז, היא פנתה לוועדה המקומית בהתאם להמלצת הנתבעת, ונמסר לה כי התיק אמור להגיע בתוך מספר ימים, עד שבועיים.

7. במקביל, בא-כוח המוכרים עו"ד ציון דמרי, העביר לנתבעת אישור של הוועדה המקומית להעברת הנכס בלשכת המקרקעין תקף עד ליום 30.12.2008 שככל הנראה הוצא במסגרת מו"מ קודם של המוכרים למכירת הבית.

8. ביום 24.12.08, טרם שנתקבלו המסמכים מהוועדה המקומית, חתמו התובע והמוכרים על הסכם המכר למכירת הבית תמורת סך של 1,370,000 ₪. מועד המסירה נקבע ליום 1.7.09. בהסכם עצמו נכללה הצהרת המוכרים בדבר היעדר חריגות בניה כביכול. עם זאת, בד בבד נחתם נספח להסכם אשר בו עוגנה הצהרת המוכרים שלפיה עליית הגג נבנתה כדין, אך כי קיימות חריגות בניה ביחס לפתח חלון, שירותים ואמבטיה בעליית הגג וביחס לפרגולות. וכלשון הנספח להסכם: