ת"א 43112-11-10 זגייר ואח' נ' מיקוד אבטחה בע"מ ואח'

לפני תביעה לפיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, וזאת בעקבות אירוע בו נחשדו התובעות בגניבה מחנותה של הנתבעת 2 (קסטרו שיווק (1985) להלן: "קסטרו") בקניון ממילא בירושלים. הנתבעת 1 שימשה כחברת האבטחה של קניון ממילא בתקופה הרלבנטית (מיקוד אבטחה בע"מ, להלן: "חברת מיקוד"), ומאבטחים מטעמה הם שבדקו את תיקי התובעות, ומצאו כי לא נגנב דבר.

רקע עובדתי וההליכים בתיק:

התובעות הן כולן קרובות משפחה שיצאו לבלות יחדיו בקניון ממילא שבירושלים. קניון ממילא הינו קניון פתוח, שעוברת לאורכו שדרה אחת שממנה מסתעפות סמטאות קטנות שמאפשרות כניסה ויציאה ממעליות הקניון, או גישה למדרגות שמובילות הן לקומות העליונות של הקניון והן לרחובות הסובבים אותו או למרפסות שצופות על נופי ירושלים.

התובעות 1 ו-3 הן אחיות והתובעות 2 ו-4 הן בנותיהן בהתאמה. ביום 16.9.10 בשעות אחר הצהריים שוטטו התובעות בין חנויות הקניון עד שהגיעו לחנות של קסטרו, שמרכולתה היא בגדים ואביזרי אופנה.

חלק מהתובעות מדדו בגדים, חלקן ניסו תכשיטים, ובסופו של דבר יצאו מקסטרו מבלי לרכוש דבר, ועברו לחנות "רנואר" הסמוכה. במקביל מוכרת מקסטרו שחשדה כי התובעות או מי מהן גנבו תכשיטים מהחנות הזעיקה מאבטחים של חברת מיקוד.

מנקודה זו נחלקות גרסאות הצדדים, ועל כן אמשיך ואדון באירועים הבאים בהמשך פסק הדין, לאחר שאציין כי התובעות הסכימו בסופו של דבר לבדיקת התיקים שלהן ולא נמצא בהם דבר שהיה חשוד כגנוב.

התובעות טענו כי עובדיהם של קסטרו ומיקוד הוציאו את דיבתן לרעה, כאשר האשימו אותן בגניבה במקום ציבורי והומה אדם, וכתוצאה מכך נגרמה להן עוגמת נפש רבה. בכתב התביעה המקורי דרשו התובעות פיצוי בסכום של 400,000 ₪ והגישו בד בבד עם התביעה בקשה לפטור מאגרה. הבקשה נדחתה על ידי כב' הרשם, ובדיון בערעור שהתקיים בפניי התרצו התובעות וצמצמו את גובה תביעתן כך שכל אחת מהן דורשת פיצוי בסך 40,000 ₪, ושילמו את האגרה במלואה בגין סכום התביעה המתוקן.