עזר ואח' נ' קורן ואח'

העובדות

1.תביעה בלשון-הרע. במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 עבדה התובעת כסייעת לגננת בפעוטון, שמפעילה נתבעת 1 ברחוב A ("הגן של מיכל"). בראשיתו של חודש יוני 2017 נתגלע בין השתיים סכסוך פעוט בשאלה אם התובעת תוכל, לרגל יום-הולדתה, לצאת מוקדם יותר באותו יום. הנתבעת, שחששה להיוותר בלי כוח-עזר בשעות קשות של היום, הודיעה לתובעת כי אם תצא מוקדם, "את יכולה לא לבוא בכלל, לא מחר ולא בכלל" (הודעת-טקסט מיום 6.6.2017; נספח לתצהיר-התובעת). התובעת, שמיאנה לוותר, לא באה עוד לעבודה.

יומיים לאחר מכן, בתאריך 8.6.2017, שוגרה בשמה של הנתבעת הודעה לקבוצת-הוואטסאפ של הורי-הילדים בפעוטון. כך נכתב בה:

"להורים שלום!

הודעה בדבר הסייעת אירה [התובעת].

אירה לא תמשיך לעבוד בגננו והתפטרה לאלתר.

הסיבה היא סיבה משמעתית הקשורה בחוסר רצונה להתייצב בגן ביום הולדתה[,] זאת למרות ידיעתה כי אין מחליפה זמינה שניתן להביא. וזאת למרות בקשתי שתגיע עד לשעת הצהריים לכל היותר – לאחר שעת השיא.

אי לכך בהתנהלותה הפסידה את מקום עבוד[ת]ה.

אאחל לה בהצלחה רבה.

נמצאה מחליפה ב[מ]קומה.

מי מכם שמעוניין לדבר איתי מוזמן להתקשר אליי.

מיכל [הנתבעת]" (שם).

כדרכן של הקבוצות הללו, מבול של הודעות שָׁטף לאחר מכן את המשתתפות ודיון עֵר ורב-חשיבות התפתח. היו אימהות שהביעו צער על העזיבה ומנו את שבחיה של התובעת ואת כישוריה כסייעת. היו שסברו כי זהו חוסר-אחריות לעזוב את הגן מוקדם ביום-ההולדת. היו שהביעו אכזבה כללית מן התוצאה.

2.ימים לא רבים חלפו והתובעת החליטה להקים, יחד עם גב' מורן זאב אשר עזבה גם היא את עבודתה אצל הנתבעת, פעוטון במרחק שני בתים מבית-העסק של הנתבעת. הפעוטון הזה נפתח בתאריך 7.8.2017 והורים הוזמנו לרשום את ילדיהם לשנת-הלימודים הקרובה וגם לקיטנת-הקיץ. היה זה אות לשיגורה של הודעה נוספת מאת הנתבעת אל חבריה של קבוצת-הוואטסאפ הנזכרת. כך נכתב בהודעה, שנשלחה בשעות הבוקר של יום 8.8.2017: