ת"א 42939-03-16 שבלי ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל

רקע

1. לפני בקשה לפיצול סעדים.

    המבקשים הגישו תביעה נגד המשיבה ובמסגרתה עתרו לצו הצהרתי לפיו הם זכאים לפיצוי בהתאם להחלטת מנהל מקרקעי ישראל מיום 18.5.02 בגין הפקעת מקרקעין אשר היו שייכים למנוח עלי דיב אסעד שיבלי אשר הם יורשיו.

2.  

   טענות המבקשים

    

3. במקביל להגשת התביעה הגישו המבקשים בקשה לפיצול סעדים. לטענתם, הם זכאים לפיצוי הפקעה בחליפין כפי שהסכים המנהל וזהו הסעד המועדף עליהם ולחלופין זכאים לפיצוי כספי בגין ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות"). המבקשים עותרים, כי בית המשפט יאפשר להם לפצל סעדים כך שיהיה בידם לעתור לסעד כספי ככל שתדחה תביעתם לסעד של פיצוי ההפקעה.

    

   טענות המשיבה

    

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להידחות. לטענתה, המקרקעין נשוא התביעה נרכשו בהתאם לחוק רכישת מקרקעין תשי"ג- 1953. בנסיבות אלו היא טוענת, כי הפיצוי הוא בהתאם לחוק האמור ולא בהתאם לפקודת הקרקעות.

    

5. עוד טוענת המשיבה, כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל 1042 ו- 1126 עוסקות בהסדר פיצויים מיוחד לתושבי שיבלי שהותווה בהתאם לכללים ולמועדים הקבועים בו. מדובר בהסדר מטיב למי שזכאי לפיצוי על פי חוק רכישת מקרקעין או למי שזכאי לשחרור תמורת נכס נרכש לפי חוק נכסי נפקדים ואינו חל על מי שמקרקעיו הופקעו לפי פקודת הקרקעות.