ת"א 42880-03-13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' או.ש.א. יבוא ושיווק בע"מ ואח'

לפניי בקשה לתיקון כתב הגנה שהגיש הנתבע 4 (להלן: "המבקש" או "אליהו").

בגדרה של הבקשה עותר המבקש לאפשר את תיקון כתב ההגנה על דרך הוספת טענה חדשה לפיה חתימתו של המבקש על כתב ערבות , עליו בין בין היתר סומכת התביעה זויפה על ידי פקידי המשיב.כאשר לצורך הוכחת טענתו זו צירף המבקש לבקשה חוות דעת מומחית של הגרפולוגית מירי ארזי, שנערכה על פי דרישתו של המבקש.

במסגרת הבקשה דנן עותר המבקש גם לקבל לידיו את כתב הערבות המקורי המצוי בידי המשיב.

המשיב מתנגד לבקשה, בעיקר בשל השלב שבו מצוי ההליך (התביעה החלה להתברר לפני למעלה מ -3 שנים) ומאחר שלמבקש היו הזדמנויות רבות קודם לכן להעלות את הטענה בדבר זיוף החתימה והוא לא ניצל הזדמנויות אלו.

עוד טוען המשיב כי קיים קושי נוסף להורות על תיקון כתב ההגנה בנסיבות העניין שכן מדובר בתביעה שהחלה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר .על כן משמעות הדבר היא מתן רשות להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת ולא תיקון כתב הגנה כמשמעותו בתביעה המתבררת בהליך של סדר דין רגיל.

עוד נטען כי לאחר שבית משפט דחה את בקשת הרשות להתגונן שהגיש המבקש, התקבל בחלקו ערעור שהוגש בין היתר על ידי המבקש .

במסגרת ההחלטת ערכאת הערעור נקבע כי תינתן רשות להתגונן בטענה אחת ויחידה והיא הטענה כי הפעילות בחשבון הבנק נעשתה על ידי מי שאינו מורשה לכך.

המבקש מטיל את האחריות לכך שטענה זו לא הועלתה עד שלב זה על באי כוחו הקודמים שייצגו אותו בפני בית המשפט (כיום המבקש איננו מיוצג) שכן אלה לא העלו טענות אלו במסגרת בקשת הרשות להתגונן הראשונה שהוגשה וכן לא במסגרת בקשת הרשות להתגונן המתוקנת. מאחר שלא בדקו עניין זה, הסתמכותו של המבקש על באי כוחו הביאה לטענתו להימנעותו מביצוע בדיקת החתימות על כתב הערבות.

טעם נוסף לכך שלא עלה בידי המבקש לבחון את עניין זיוף החתימה על כתב הערבות לגרסת המבקש הוא סכסוך בין המבקש לבין ילדיו, הנתבעים הנוספים בהליך זה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הגעתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אנמק להלן: