ת"א 4283-02-09 המועצה הדתית עכו נ' איגמי כח אדם והשקעות בע"מ

1.המבקשת עותרת לביטולו של פסק הדין מיום 20.12.2016 המורה על מחיקת התביעה, מחמת אי ציות לצו גילוי מסמכים על פי סעיף 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

2.לטענת המבקשת, ניתן פסק הדין תוך מחטף דיוני, תוך העלמת עובדות והטעיית בית המשפט, כך שבקשת המשיבה למחיקת התביעה (מיום 23.11.2016) הוגשה על אף שבפועל שוגר תצהיר גילוי המסמכים בדוא"ל, וכן באמצעות הפקסימיליה ביום 26.10.2016. לטענתה בשל צירוף מקרים עגום לא שהו שניים מעורכי הדין המטפלים בתיק בעבודתם משך תקופה ארוכה, כמו כן נעדרו עו"ד נוספים מחמת שירות מילואים ומחלה, תאונת דרכים וחופשת חגים של העדה הנוצרית ומשכך נבצר מהמבקשת לציית להחלטות בית המשפט במועד. לשיטת המבקשת, סיכויי תביעתה טובים וגבוהים. כמו כן מבוקש לקבוע כי המשיבה זנחה את זכותה להגיש כתב תביעה שכנגד.

3.טענות המשיבה בבקשתה מיום 18.1.2017 כי לא הומצאה לה הבקשה לביטול פסק דין לא נסתרו. ביום 23.1.2017 הוגשה הודעת המבקשת בדבר המצאת הבקשה לידי המשיבה באמצעות הדוא"ל באותו היום.

בנסיבות אלו ניתנה ארכה להגשת תגובה.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה תוך שנטען על ידה, כי המבקשת לא מילאה אחר החלטות בית משפט לגילוי מסמכים. עד עצם היום הזה לא מילאה המבקשת אחר צו גילוי המסמכים הספציפי שניתן לה. המבקשת לא נתנה הסבר משכנע למחדליה ואף לא נדרשה לסיכויי התביעה לגופם. כמו כן לא צורף תצהיר לבקשה ודי בכך על מנת לדחותה.

5.המבקשת הגישה תשובה לתגובה. במסגרת זו טענה כי היות והבקשה מבוססת על טיעונים משפטיים לא צורף תצהיר לתימוכין. מכל מקום לתשובתה צורף תצהיר.

דיון

6.אכן לא צורף תצהיר לבקשתה של המבקשת הגם שהיה עליה לעשות כן, שכן הטיעון בבקשתה אינו משפטי גרידא כפי שהיא טוענת. התצהיר אמור היה לתמוך בפרט בטיעונים העובדתיים באשר לסיבת המחדל ובאשר לטענה העיקרית בדבר מסירת תצהיר גילוי מסמכים. המבקשת מכל מקום הגישה תצהיר לתשובה לתגובה, כמו כן לבקשתה צורפו ראיות נוספות לתימוכין בטענות העובדתיות העולות מן הבקשה ולפיכך לא תדחה בקשתה מטעם זה בלבד.

7.לגופו של עניין, שוכנעתי כטענת המבקשת, כי תצהיר גילוי מסמכים הוגש על ידה ביום 26.10.2016, ולמעשה בד בבד עם תגובתה להודעה ובקשה מטעם המשיבה מיום 6.10.2016. אלא שהמדובר בתצהיר אשר אינו כולל התייחסות באשר לכלל המסמכים שגילויים נדרש. מדובר במסמכים שנדרשה המבקשת לגלותם מכח הודאתה בקבלת כספים מבעלי עסק עבור שירותי ההשגחה (סעיף 8 לכתב תביעתה) ולאחר שניתנה החלטת בית משפט זה (מיום 29.5.2016), כי המדובר במסמכים רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים וכי נדרשת המבקשת לגלותם. למבקשת ניתנה ארכה לעשות כן על פי החלטה נוספת מיום 3.11.2017 ואף לאחריה לא פעלה להגשת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי כנדרש.

8.בסופו של יום לא גולו המסמכים הנדרשים, וככל שאינם ברשותה של המבקשת אף לא פעלה להגשת תצהיר בדבר נסיבות אי המצאם בידה. למותר לציין כי היה עליה לעשות כן לנוכח צו בית המשפט לגילוי מסמכים ספציפיים ולאו תצהיר גילוי מסמכים כללי. במצב דברים זה הרי שלא קוים למעשה צו בית המשפט לגילוי מסמכים ספציפי ולמעשה עד היום הזה.