לזרוב ואח' נ' נאות חן הנדסה ויזום בע"מ

א. מהות התובענה והשתלשלות ההליכים

1. התובעים רכשו דירות בבניין שבנתה הנתבעת (חברה קבלנית). משך שנים רבות לא צלח רישום הבניין כבית משותף, וכנובע מכך גם לא נרשמו הדירות על שם כל אחד מבעליהן. בעקבות כך הגישו התובעים תביעתם שהונחה לפניי, במסגרתה טענו התובעים, כי הנתבעת לא השלימה רישום הבניין כבית משותף והדבר מהווה הפרה יסודית של הסכמי המכר.

            התובעים עתרו, בין היתר, לאכוף הסכמים באמצעות מינוי כונס נכסים שיבצע רישום הבניין, שברח' ששת הימים 14 בחדרה (להלן – "הבניין או הבית"), בו הם מתגוררים,  כבית משותף, ולחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהעיכוב ברישום הבניין כבית משותף.

            המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה מה גרם לעיכוב הממושך ברישום. לימים וכפי שאבהיר בהמשך, המחלוקות בין הצדדים נגעו גם, לשאלות: האם הנתבעת הפרה את ההסכמים שחתמה עם מי מהתובעים, האם זכאים התובעים לפיצוי לא ממוני, האם היה מקום למנות כונס נכסים, ואם כן, מהו שכרו הראוי  של הכונס שמונה בנסיבות המקרה, והאם יש מקום לפסוק עבור הוצאותיו. 

2. על פי גרסת התובעים, הנתבעת היא זו שגרמה לעיכוב במתכוון, בשל רצונה לקדם אינטרסים כלכליים שלה, בין היתר, טענו התובעים, כי הנתבעת התנתה רישום הבית כבית משותף בכך שהמשיבים ירכשו ממנה את החנויות ואת המחסנים – ובזאת אף הודתה הנתבעת.

גרסתה הנגדית של הנתבעת הייתה, כי לאורך כל השנים היא עמלה קשה להשלמת רישום הבנין כבית משותף, והתמודדה עם כל הבעיות שצצו במהלך הדרך.  הנתבעת מטילה את העיכוב ברישום על גורמים שונים, ביניהם התובעים.

3. בתאריך 9.2.2014, לאחר ששמעתי טענות, ראיות הצדדים וסיכומיהם, ולפני שאתן הכרעתי במחלוקות שביניהם, נתתי הזדמנות נוספת לנתבעת, שטענה כי היא פעלה רבות וכי עברה כברת דרך ארוכה כדי להשלים הליך וכי הזמן הדרוש לה להשלים את ההליך הוא סביר, למלא חובתה בהתאם להסכמים שחתמה עם רוכשי הדירות, ומשום שסברתי, כי לא יהיה נכון להוציא מידה את האחריות לרישום הבית בשלב זה. על כן אפשרתי לה, להשלים את רישום הבית המשותף, והדיון בתובענה נקבע לתאריך 7.7.2014 לתזכורת לשם מעקב אחרי התקדמותם של הליכי רישום הבית כבית משותף.