ת"א 42733-09-14 בן דוד נ' בקשי ואח'

לפניי בקשת התובע להתיר לו להעיד עד ללא תצהיר. בקשה זו הוגשה לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים.

מדובר בתביעה שעניינה הפרת הסכם מקרקעין.

התובע יוצג במסגרת העסקה על ידי עורך דין ברוכים ואילו הנתבעים יוצגו על ידי עו"ד אללוף.

לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים, הוגשה בקשת התובע לזמן את עו"ד ברוכים לעדות, היות ועו"ד ברוכים יוכל לשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת בהליך.

הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, הוגשה הבקשה באיחור, ללא תצהיר שיפרט את הסיבה לאיחור ובנוסף, נגרם להם נזק, בשים לב לכך שהתובע מבקש להגיש ראיות מטעמו לאחר שהוגשו ראיות הנתבעים והוא נחשף אליהם, כך שיהא לו יתרון דיוני בניהול ההליך.

ככלל, יש ממש בטענות הנתבעים.

על הצדדים להגיש ראיותיהם במועד שנקבע לכך וזהו השלב שבו על הצדדים להגיש בקשה בענין העדת עדים ללא תצהיר, שכן, עתים, ראוי לאפשר לנתבע שלא להגיש את ראיותיו, עד לאחר שמלוא ראיות התובע יוצגו. במקרה בו מוגשות ראיות התובע לאחר ראיות הנתבע, נגרם לנתבע נזק ראייתי, לעתים נזק של ממש.

במקרה דנן, לאחר ששקלתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה, כי נסיבות המקרה מאפשרות הגשת הבקשה להעדת העד, גם אם מדובר בבקשה המוגשת באיחור וכי הנזק שיגרם כתוצאה מדחיית הבקשה, גדול יותר מהנזק שיגרם לנתבעים, עקב קבלתה.

ראשית, לעצם העובדה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, הרי שכיוון שמדובר בשיח בין שני עורכי דין, הנני סבורה, כי ניתן ליתן אמון בדברים ולא לדחות הבקשה רק בשל כך, מה גם שבית המשפט רואה, כי פעמים רבות עורכי דין אמנם נמנעים מליתן תצהיר עדות ומעדיפים להעיד לפני בית המשפט.

לגופו של עניין, אין ספק, כי מלכתחילה, יכל התובע לבקש העדת העד, על מנת שיעיד בדבר העובדות הרלוונטיות שבידיעתו.